פיג'ו 308GT - מבחן רכב

עיצוב

ה-GT היא מכונית מאוד נאה, וקשה לפספס את העובדה שמדובר ב-308. הדגם אולי לא חדש אבל הוא נותר אלגנטי ומרשים. אם אתם מחפשים פה איזה צד ספורטיבי, תאלצו לשחק עם ה-GT מחבואים. חפשו בתוך הגלגלים אחרי קליפרים אדומים, תסתכלו היטב כדי לראות האם הדיפיוזר האחורי שונה. אם יש לכם ראיה טובה אולי תצליחו לזהות את תג ה-GT על צד הרכב (וגם אם אתם משתמשים במשקפת של עמיר פרץ, לא תפספסו את המדבקות שהיבואן שם על רכב ההדגמה). 

בפנים המצב יותר מורכב. מצד אחד העיצוב הוא מהנקיים שיש בתעשייה, בטח ברכב שהוא לא רכב יוקרה; מצד שני, לוח המחוונים נראה מיושן ואיכות החומרים טובה אך לא מצטיינת.

תא הנוסעים

תנוחת הישיבה ב-308 ממש לא שגרתית. יושבים במיקום מעולה, לא גבוה אבל עם קו מותניים נמוך. הכיסא עוטף ונוח. המיקום של ההגה מאפשר לשלוף אותו רחוק, אך הוא ממוקם מאוד נמוך וההגה עצמו קטנטן. יש מי שאוהב את זה מאוד ויש את מי שפשוט יוצא מהרכב ומחפש תחליף. עניין של טעם. הכיסאות עצמם עוטפים מאוד ומפנקים. במכונית עם מנוע עצבני טוב לקבל מושב שכזה.

האבזור של הפיג'ו נדיב יחסית, אבל לא יוצא דופן ביחס למחיר הרכב. יש בקרת שיוט אדפטיבית ובקרת סטייה מנתיב עם תיקון אקטיבי. גם פנסי לד נמצאים בתמונה, בלם יד חשמלי, כניסה והנעה ללא מפתח, מעבר אוטומטי לאורות גבוהים ועוד כמה דברים. נחמד מאוד אבל לא יוצא דופן ביחס למחיר הגבוה. במסך ניתן להתקין גם את מערכת ה"לובינסקי טאצ'" של היבואן הכוללת Waze. 
 

התפעול, לעומת זאת, בהחלט לא מהמוצלחים. כל הפעולות האפשריות, כמעט, נעשות מתוך מסך המגע. המסך לא ממש מהיר ואי אפשר להריץ עליו כמה פונקציות במקביל. אפילו מעט הכפתורים הפיזיים הם לא אלו שהייתם מצפים לפגוש. סביבת הנהג החדשה של פיג'ו (שגם ה-308 הבאה תצוייד בה) מציעה אורגן כפתורים לקיצורי דרך שכל כך חסרים בדור הנוכחי. 

עוד נקודה שהפריע לנו היא המיקום הנמוך של כפתור מצבי הנהיגה. אין חיווי של מצב הנהיגה על המסך אז אי אפשר לדעת אם בחרנו ב-Eco או ב-Normal.
 

המרווח מלפנים מעולה, בטח לנוסע לצד הנהג, שם המבנה של הקונסולה מעניק שפע מקום לרגליים. מאחור עלול להיות צפוף לאנשים גבוהים. שלושה לא יישבו בנוחות אבל שניים במידות סבירות דווקא נהנו לאורך ימי המבחן. יתרון גדול הוא גג השמש העצום שמכניס המון אור לרכב. 

תא המטען גדול יחסית. יש מדרגה קטנה שמקשה על הוצאה והכנסה של ציוד וחסרה לנו הרצפה הכפולה שרבות מהמכוניות כיום מציעות.

נוחות נסיעה

פיג'ו 308GT מגיעה עם צמיגים במידות לא הכי נדיבות. חישוקי 18 אינץ' הם אמנם יפים במיוחד, אך הם לא הדבר הכי סופג בסביבה. הפער שלהם מחישוקי ה-17 אינץ' של הגרסה הרגילה בהחלט מורגש. הפיג'ו דווקא מתמודדת עם מטלות קלות ובינוניות באופן סביר למדי, אבל בתוך העיר, כשיש שברים רציניים, היא מעבירה קצת יותר מהצפוי לנוסעים. לא מדובר במכונית רעה בתחום הנוחות אבל היא בטח לא מצטיינת. 

מחוץ לעיר נרשם שיפור ניכר בנוחות. פה ושם דברים חוצים את מעטה הגומי ועוברים לרכב, שלעיתים זז בחוסר נוחות. למרות ההערות הללו מדובר במכונית נוחה במידה מספקת, אם כי לא מהטובות שבקטגוריה. 

על כבישים טובים בידוד הרעשים הוא איפשהו באיזור הממוצע ואולי מעט יותר טוב, אך כשהכבישים סלולים באיכות בינונית ומטה - הרעשים מצטברים יותר מהרצוי.

יחידת הנעה

אפשר לאהוב או לא לאהוב את ה-308, את היצרן או מכוניות צרפתיות בכלל. מגוון דעות זה דבר לגיטימי למדי ואנחנו מעודדים אותו. עם זאת, תמצאו לנו מישהו שלא יאהב את המנוע הזה ואנחנו נשלח אותו להסתכלות. 

מדובר באותו מנוע מוגדש בנפח 1.6 ליטרים, שניצב בערך בכל פיג'ו, ספורטיבית יותר או פחות. בגרסת ה-GT הוא מעניק לעולם 225 כוחות סוס ו-30.6 קג"מ עצבניים במיוחד. על הנייר שיא המומנט מתחיל בסביבות 1,900 סל"ד, אבל לפי התחושה גם דרומה משם הוא מוכן לדהור. 

עם כל הכוח הזה הוא מטפס למעלה ועל הדרך הוא לוקח את רישיון הנהיגה שלך בשבי. מאוד מאוד קל לפספס את הנקודה הזו שבה אתה עובר ממהירות לא חוקית למהירות של כלא, והוא ממש לא מספר. תכלס, עדיף להעביר אותו למצב ספורט. ככה לפחות אתה שומע אותו רועם ויודע פחות או יותר מתי זה כבר נשמע כמו עבירה פלילית. במצב רגיל קשה להגיד שהוא מזמר באופן יוצא דופן, ועדיין חצי מהמתחרות שלו היו שמחות להישמע ככה. 
 

המנוע הזה ניצב קרוב מאוד לאיזורי המחייה של מנועים ששוכנים ברכבים ספורטיביים של ממש. האמת, הוא ירגיש שם בבית. קחו את המנוע ושימו אותו בגולף GTI או באלפא ג'ולייטה תלתן, והוא לא ירגיש כמו שנמוך משמעותי. 

תיבת ההילוכים, אוטומטית עם 8 יחסי העברה, לעיתים מרגישה קצת גסה. ממכונית שנושאת את השם GT ציפינו למשהו קצת יותר "עגול" ונינוח. נראה שמי שתכנן את הרכב התייחס לזה יותר כ-GTI עם תיבה אוטומטית. 

צריכת הדלק הייתה לא רעה בכלל. תנאי המבחן הפעם לא ממש לקחו את הרכב לקצה והוא שייט הרבה, כמו ש-GT צריכה לשייט. בסוף המבחן המדידה נעצרה על 11.2 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש  

השלדה הקלילה של ה-308 היא תמיד בונוס ענק למי שאוהב לנהוג. כשאין משקל המכונית פשוט פונה מהיר ובאופן חריף, וזה תענוג צרוף למי שממש אוהב את הקטע. כשמעבירים את מעט המשקל הקיים קדימה, האוטו נכון להיכנס לפניות במהירות שיכולה להרתיע נהגים לא מנוסים. יחד עם ההגה הקטנטן והמהיר מדובר באחת המכוניות היותר דינאמיות בסביבה. 
 

מצד שני, האחיזה האבסולוטית לא ממש גבוהה. זו לא מכונית שאפשר לקחת למחוזות עלומים ורחוקים מדי. השילוב של המון כוח, שלדה חדה וכניסת כוח מהירה מאפשרים לה לצאת לתת היגוי תחת הכוח או פשוט כי הגעתם מהר מדי לסיבוב. גם הצמיגים, צרים וגבוהים בחתך, לא מציעים את האחיזה העדיפה של גרסת ה-GTI - שנהנית גם מדיפרנציאל מוגבל החלקה נהדר. 

אז כן, בכביש הנכון ובמצב רוח הנכון היא מכונית כיפית לנהיגה, אפילו בצורה יוצאת דופן, אבל אם בטיחות ושיוט נינוח הם כוס התה שלכם, כנראה שה-308 תהיה קצת "על הקצה" עבורכם.

סיכום

פיג'ו 308GT מציעה פיתרון מאוד מעניין ללקוחות מאוד ספציפיים. מי שמחפש מכונית ספורטיבית מאוד, שמגיעה עם כל הפשרות של מכונית הנושאת תג GTI, פלוס תיבה אוטומטית לזחילה בפקקים - יהנה מחבילה שתפורה למידותיו בדיוק ובמחיר יוצא מן הכלל. קשה להסביר עד כמה ההתנהגות והמנוע של הGT- נכונים למשימות האלו. יותר מזה, כנראה שהפער בביצועים ובהתנהגות לא יהיה כל כך רחוק מזה של הגולף GTI ובפער ניכר במחיר. 

מצד שני, הנהג לא יקבל מהפיג'ו את אותה נינוחות ואיכויות בנסיעה יום יומית שמציעות הגולף ומכוניות חזקות רבות שאינן מתיימרות להיות ספורטיביות קיצוניות. בתפקידה כמכונית GT שלווה הפיג'ו פחות מצטיינת. היא לא מספיק נוחה, קצת רועשת ובעיקר דינאמית מדי באופן שעלול להפתיע (את מי שלא נהנה מזה). 

מי שבא מראש עם שאיפה למכונית ספורטיבית, מעדיף תיבה אוטומטית ומעוניין (או נאלץ) לחתוך משמעותית בתקציב הרכישה - יקבל כאן עסקה כמעט חסרת תחרות. לצערנו, הביקוש עד כה מלמד כי ישנם מעט מאוד לקוחות כאלו.

לצפייה בכל דגמי פיג'ו בישראל

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות