פיג'ו RCZ - מבחן רכב

עד לפני כעשור, מכוניות הנעה קדמית של פיג'ו היוו אמת מידה לשילוב נדיר בין נוחות נסיעה וניהוג משובח. היום, אני נוהג על קופה חדשה של פיג'ו, נוהג לכיוון ההרים, עם תהיות, התרגשות ותקוות.

מסתכל בקנקן

הסתכלתי בקנקן והוקסמתי. הפיג'ו הזו יפה, לא דבר טרוויאלי לומר על כל פיג'ו מהשנים האחרונות. הפרופורציות נכונות, הקימורים במקום, הפרטים הקטנים בטוב טעם. אמנם החזית מזכירה את ה 308 שפרצופה סובל מ"עיצוב יתר", אך כאן, איכשהו, עודנו הקווים, החזית הורחבה והונמכה, והתוצאה טובה. חלקה האחורי של הקופה, בשילוב עם גג במבנה ה-Double Bubble אף מוצלח יותר ובשילוב עם קשתות הגג המובדלות בגוון שונה מהצבע הכללי, מקבלת פיג'ו RCZ ציון מעולה בעיצוב, לפחות ממני.

 

פיג'ו RCZ." מכונית קונספט שהפכה למציאות"

את מחיר העיצוב, אגב, ישלמו נוסעי המושב האחורי. הם יסבלו הן מחוסר מקום והן מקרינת השמש החודרת מבעד לחלון האחורי ישר לראשיהם. אבל זוהי תצורת קופה ובאודי TT או הונדה CRZ המצב אף גרוע יותר. פולקסווגן שירוקו מבטיחה איכות חיים טובה גם לנוסע מספר שלוש או ארבע, אבל מעוצבת באופן פחות קרבי.

ובמה שיש בו

פיג'ו RCZ מקיימת גם בתא הנוסעים. זה מתחיל בדשבורד ארגונומי, נקי, ממשיך בתשומת לב לפרטים, ובולט בתנוחת נהיגה טובה. התנוחת נמוכה וטבעית, מיקום ומימדי הדוושה ה"מתה" אידיאלים, כמו גם שאר הדוושות. המושבים הקדמיים תומכים ונוחים במידה, לא קיצונים מדי.

ידית ההילוכים ב-RCZ נמצאת בדיוק במקום בו היד מושטת. שדה הראיה הטוב מקבל חיזוק נוסף תודות לחלון אחורי גדול – די נדיר למכוניות קופה. כל השאר צפוי ומוכר וטוב שכך. אין כאן כפתורים מיותרים, כיוונונים או תוכנות נהיגה ייעודיות. שם המשחק הוא "מה שצריך וכמו שצריך". בלי בולשיט. כפתור בולט להרמת והורדת הספויילר האחורי ושעון אנלוגי לבן במרכז. וזהו. גם על הפנים עשיתי "לייק".

ונוהג

בהתחלה קצת התאכזבתי. מנוע – 1.6 ליטר טורבו עם 200 כוחות סוס, מחובר לתיבה ידנית בת שישה מהירויות, מעורר ציפיה לביצועים יפים. בפועל, חסר כאן משהו. משיכה כבר מסל"ד נמוך יש גם יש, אבל חסר כאן מחץ, את אותה בעיטה משכרת בגב. במקום הדחיפה הזו שמצמידה את הגב למושב כשהמבערים נפתחים, מקבלים כאן בניית קצב ליניארית (ומרשימה), אופי של מנוע אטמוספרי.

המנוע הזה, גם כש"שכחתי" אותו ב5000 סל"ד או יותר לאורך זמן, המשיך לנשום ולא רטן או משך ממני תשומת לב. ידית ההילוכים, כך נדמה, לפעמים מיותרת. המנוע פשוט לוקח על עצמו אחריות כאילו אומר: "אתה בהילוך לא מתאים, אבל עזוב, לא משנה, עליי...". האכזבה הפכה להערכה עת גיליתי כי האופי כאן הוא של יכולת מרשימה עם קורטוב של צניעות. הסאונד הבוקע מהמנוע לתוך חלל תא הנוסעים – צליל צרוד ומלהיב – בהחלט עושה חשק להוריד הילוך, להקפיץ סל"ד ולו רק בשביל הריגוש הווקאלי. החלפת ההילוכים, תודות לידית קצרה ומדויקת, נעימה אך לא מושלמת. העברה מהירה משמיעה לעיתים חריקה מסוימת – לא תפקוד רהוט וחלק לגמרי.

כשהישורת נגמרת, פיג'ו RCZ מתגלה כמכונית לנהג. היא מדויקת, קשיחה וחדה. המילה ששולטת כאן היא איזון: אין עומס מוגזם, ההתנהגות היא ניטראלית, הזנב משתף פעולה כשצריך והכוח מועבר בצורה כמעט מושלמת אל האספלט. כן, ככה אנחנו אוהבים אותך – המשך טבעי של רצונות הנהג, לא מכונית שמכתיבה את דרישותיה – גיישה צרפתית. ונעבור למשהו שלא רשמנו כבר הרבה זמן על מכונית מודרנית: ההגה פשוט מצוין. המשקל נכון ויש העברת מידע בזמן אמת, ללא כל גמגום. ממש שטינקר, משת"פ.

בלימה, הפניית הגה, האחיזה גבוהה, מאיץ ומיישר. המומנט מועבר לגלגלים הקדמיים, ההגה מורה, המכונית מצייתת, החיוך נמרח, כיף. עוד עיקול, הבלמים בתגבור האידיאלי, היזון חוזר מאפשר מינון מדויק בלחיצה, דיוק. עיקול, ישורת, עיקול ועוד אחד, הפיג'ו הזו לא רק יפה, היא גם מבצעת. תמיד ידענו שלא תשכחי אותנו.

 

פיג'ו RCZ. תא נוסעים מוקפד ונקי / תמונת יצרן

אילו רק…

יפה, איכותית ומכונת נהיגה רצינית. פיג'ו RCZ שבתה אותנו. אבל מה עם המחיר? גרסת ה-200 THP שבחנו אמנם חזקה ומכוילת נכון יותר מגרסת ה-THP156, אך ההפרש במחיר מוגזם. בכל זאת, תוספת של 45,000 שקל לעומת הגרסה החלשה, שבעצמה עולה לפחות 190,000. אבל אם לשכוח לרגע משיקולים פיננסיים, שמחנו למצוא כאן מכונית קונספט שהפכה למציאות. ומי יודע, אולי אפילו הבטחה לסדר עדיפויות חדש מצד פיג'ו, שכבר הוכיחו דבר או שניים בעבר.

לדגמי פיג'ו בישראל – פיג'ו

היכנסו לערוץ הוואטסאפ של