תמיד הכרנו את קופרה כשם שמייצג את מכוניות הקצה הספורטיביות של סיאט. אבל בזמן האחרון סיאט הופכת להיות יותר ויותר פולקסווגן, ודגמי הקופרה הפכו לדבר האחרון שמשמר את הלהט הלטיני בחברה הספרדית. עם הצגת האיביזה הנוכחית, גילינו שאין לה גרסת קופרה. זה בהחלט מפתיע כי סיאט איביזה היא המכונית ב-"הא" הידיעה שצריכה לקבל תג של קופרה על הזנב.
מיד אחר כך הודיעה סיאט שחטיבת הספורט "קופרה" הופכת למותג נפרד. "עכשיו הם בטח יציגו את הקופרה איביזה", הערכנו. אבל מהר מאוד הופתענו לגלות כי המכונית הראשונה שהיא קופרה של ממש - היא קופרה אטקה.
סיאט לאון קופרה היא עדיין לאון קופרה, לפחות בדור הנוכחי. באנגלית זה מאוד ברור – כתוב שחור על גבי לבן באתר החברה – Cupra Ateca ו-Leon Cupra – כדי להבהיר לקורא מי המכונית הראשונה של החברה שהיא באמת באמת קופרה.
אז למה מותג ספורט מחליט שמכונית SUV, רכב פנאי, היא המכונית הראשונה שצריכה לשאת את הלוגו שלו?
אולי בגלל שלהפוך את סיאט לאון למכונית ספורט אדירה זה משהו שכבר נעשה, אבל לקחת רכב פנאי ולהפוך אותו לקופרה? למכונית ספורטיבית אמיתית שמתנהגת בהתאם? זה כבר חתיכת אתגר. האם זה בכלל אפשרי?
עיצוב
היופי הוא בעיני המתבונן, אין ספק, אבל האם קופרה אטקה היא מכונית יפה? סיאט אטקה היא מכונית נאה, אבל היא הרבה יותר פרקטית מאשר נוצצת, בניגוד למתחרות כמו מאזדה CX-5 או פיג'ו 3008.
ההבדלים בין האטקה הרגילה לזו המפולפלת לא ענקיים. מרווח הגחון של הקופרה מצומצם יותר לטובת מראה והתנהגות דינמית יותר. בחזית נוצץ לו סמל נחושת של המותג החדש ומוטיב צבעי הנחושת ממשיך לחישוקים ומבדיל את הגרסה הלוהטת מהגרסה הקרירה. כונסי האוויר כאן גדולים יותר בתחתית הפגוש הקדמי, ישנו כיתוב Cupra על פתח האוויר התחתון ומאחור יש שני צמדים של צינורות פליטה ודיפיוזר יותר משמעותי. זה הכל.
מי שאוהב מכוניות ספורטיביות נחבאות אל הכלים (כמו הח"מ) בהחלט יחבב את הפרשנות המינימליסטית שנתנו בקופרה לרכב הראשון שלהם. השאר כנראה פחות.
תא הנוסעים
תא הנוסעים ממשיך בקו של העיצוב החיצוני. גם כאן, האבחנה בין האטקה הרגילה לגרסת הקופרה לא ממש משמעותית. ההגה הספורטיבי זוכה לתיפורים בצבע נחושת, וכך גם ידית ההילוכים. לוח המחוונים הדיגיטלי מוקף בקו עדין שמתחם אותו וישנם הרבה סמלים של קופרה וכיתובים על הכיסאות. זה פחות או יותר הכל.
איכות ההרכבה נפלאה והדברים יחזיקו לפחות עד שקופרה תציג סוף סוף את הגרסה שלה לאיביזה. מבחינת איכות החומרים השילוב מגוון: מצד אחד יש אלקנטרה נפלאה ופלסטיקה רכה, מצד שני, ברכב שמתיימר להיות גם קצת יוקרתי ולא רק ספורטיבי, פגשנו יותר מדי פלסטיקים פשוטים וחלולים. לא מדובר בדיל-ברייקר, אבל בהחלט אפשר היה להציע משהו יותר טוב.
כיסאות הספורט נהדרים. העיצוב שלהם מרהיב, הם משולבי אלקנטרה ועור והם תומכים באופן נפלא. תנוחת הישיבה מעולה. בגלל שמדובר ב-SUV ספורטיבי, הנהג ירצה לשבת נמוך ככל שניתן. תנוחת הישיבה הקרובה ביותר לרצפה מעט גבוהה אבל היא מספיק "בתוך הרכב" כדי שתרגישו בטוחים כשהקצב יתחיל לעלות. והוא יעלה. ההגה יוצא רחוק החוצה ויש מגוון גדול של אפשרויות בכיוון המושב.
המרווח ל-4 מבוגרים מצוין, כאשר לשני הכיסאות החיצוניים מאחור מבנה שקוע שיתמוך גם ביושבים בהם. לנוסע שלישי יהיה צפוף בהרבה, אך הארבעה יהנו ממרווח מרשים לרגליים ולראש. חייבים לציין זאת כי מדובר באחד מרכבי הפנאי הקטנים בקטגוריה.
גם תא המטען מספק בהחלט. מזוודה ענקית, עגלת ילדים גדולה ושלל שקיות לא קטנות נכנסו לתוכו ללא כל קושי.
האבזור מציע את כל מה שתמצאו בגרסאות המאובזרות של האטקה הרגילה ומעט יותר מזה. המפרט כולל גג פנוראמי, מושבים חשמליים מחוממים, פנסי LED, כניסה והנעה ללא מפתח, דלת תא מטען חשמלית, תאורת לילה בדלת שמציגה את לוגו קופרה ועוד. גם רשימת ציוד הבטיחות מקיפה ומספקת במיוחד. בסך הכל אין פה תלונות.
נוחות נסיעה
לפחות עד שמתחילים לנסוע, כי בסוף עם הפיזיקה קשה מאוד להתווכח. בקופרה החליטו לייצר את אחד מרכבי הפנאי המהנים ביותר לנהיגה, אבל עדיין מדובר ברכב פנאי. כדי לגרום ל-SUV להתנהג יפה צריך קודם כל לצמצם למינימום את "רכינת המרכב" - אותה תנועה של הגוף של הרכב הצידה בסיבובים. ככל שהמתלה קצר או נוקשה כך ניתן למצמצם את ההתרחשות, אך זה חייב לבוא בצורה זו או אחרת על חשבון נוחות הנסיעה.
כדי לעדן זאת מותקנת ברכב מערכת שלדה אקטיבית (DCC) שבמהותה היא מערכת בולמים אדפטיבית שמשנים את התנהגותם בהתאם לבחירת הנהג. במצב הרך שלהם הם מצליחים לספוג אי אלו מהמורות, לעדן ולרכך את ההתנהגות של הרכב. אבל לקראת כל מהמורה מחכה אותו חלק במתלה לסיום מהלכו בחיוך נבזי. המערכת היא כמו קצין מבחן מוצלח במיוחד: כל זמן שהיא בסביבה, ובמצב נוחות, המכונית מתנהגת מאוד יפה, אבל ברגע שמגיעים לסוף מהלך המתלה – אאוץ'. המהמורות עוברות בקלילות אל הנוסעים ברכב. צמיגי ה-19 אינץ' נמוכי החתך מצליחים לטפל בפסי האטה אך נכשלים מול בורות ביוב וטלאים בכביש.
אם תעבירו למצב "ספורט" או "קופרה" במערכת, המכונית תתחיל להתנהג כמו עבריין שהבין שכבר אין לו מה להפסיד. היא מקפצת ומרקדת על מהמורות ושברים ומעבירה יותר מדי מהם פנימה אל הנוסעים באופן מאוד לא אלגנטי.
אתם יכולים בשלב הזה לפסול את הקופרה הגבוהה כי היא לא נוחה, אבל אם אתם פה כי אתם אוהבים לנהוג - כדאי לכם להישאר איתנו ואיתה. הסיפור שלה ממש לא סובב סביב שאלת נוחות הנסיעה.
לפני שנמשיך נספר שגם בידוד הרעשים לא מבריק. על כבישים איכותיים היא ממוצעת ואולי מעט יותר, אך כשאיכות הסלילה הופכת גרועה הנסיעה הופכת רועשת, הודות לצמיגים הגדולים, וצריך להרים את הקול כדי לנהל שיחה טובה. גם רעשי רוח מגיעים במהירויות שהקופרה הזריזה יודעת להגיע אליהן.
מנוע ותיבת הילוכים
יחידת ההנעה של הקופרה בהחלט תואמת את האספירציות הספורטיביות. למנוע 300 כוחות סוס מכובדים, בדיוק פי 2 ממנוע ה-1.5 שמגיע בגרסת הבסיס. הנתונים של המנוע – תכף ניגע בהם – מאפשרים לו להציג נתון 0-100 מעורר למדי – 4.9 שניות לפי דף הנתונים.
שיא ההספק מגיע מאוד מאוחר בסטנדרט של מנועי טורבו, בטח בקונצרן פולקסווגן – 6,500 סל"ד. המומנט מגיע רק ב-2,000 סיבובי מנוע לדקה, אבל הטווח שבו הוא נמצא בשיאו הוא חריג בכל מדד. מבט מדוקדק במפרט מגלה כי עד 5,200 סל"ד תקבלו את מלוא 40.7 הקג"מים. טירוף.
הגמישות האדירה של המנוע מכתיבה גם את האופי שלו. מהנדסי קופרה לא סידרו פה הילוכים קצרים מאוד אלא דאגו ליחסי העברה יותר ארוכים שמדגישים את המומנט הבריא. כך, המנוע מרגיש מאוד אפקטיבי לאורך כל קשת הסל"ד ועד לשיא ההספק.
בפועל, הקופרה פנאי צוברת מהירות באופן עקבי ונחוש ומביאה את עצמה צפונה במד המהירות ללא בעיות גדולות. אם אתם ממש רוצים להבין עוצמה מה היא, מצאו פיסת אספלט שוממה, נתקו בקרות והפעילות את בקרת השיגור (רגל על הברקס ורגל ימין על הגז). עכשיו שחררו את הברקס והקופרה תעיף אתכם קדימה באופן שהוא לחלוטין לא פולטיקלי-קורקט (וגם כזה שיכול להעיף את הכיפה לתא המטען. העורך).
מהעבר השני, המנוע לא ממש מרגש. רוב הזמן הוא מרגיש מאוד ליניארי ומלבד במצב השיגור, אין לו פרצי כוח ששולחים את הראש למפגשים מהסוג האישי עם המשענת. דוושת התאוצה מכויילת כמעין לחצן OnOff– צריך לחיצה בריאה ואז התיבה מורידה הילוכים והכוח מגיע. אין מספיק מרווח שבו אפשר לשלוט בכמות הדלק שמגיעה למנוע ולכן הוא All In או All Out. גם הצליל מאכזב, ולמעט לפרקים קצרים המנוע לא נשמע ספורטיבי כפי שהוא באמת. נורא? ממש לא, כי עדיין הוא נותן המון.
תיבת ההילוכים מהירה מאוד. מדובר בכפולת מצמדים שיודעת להעיף הילוכים כלעומת שבאו. היא קצת גסה בהעברות הילוכים ומרגישה קצת מכאנית, אך לעניות דעתו של הח"מ זה דווקא מעניק לקופרה עוד מאותו אופי ספורטיבי שמכונית מסוגה צריכה להגיש.
צריכת הדלק היתה הפתעה פחות מוצלחת. התרגלנו בשנים האחרונות לקבל בקבוצת פולקסווגן מכוניות חזקות עם צריכת דלק לא רעה, אך את המבחן הזה סיימנו עם 7.4 ק"מ לליטר במתווה שכלל גם נסיעות שיוט מתונות. כנראה שאת הפיזיקה והאווירודינמיות קשה לרמות, וגם קשה להתעלם מהעובדה שיש כאן הנעה כפולה.
התנהגות כביש
אם הגעתם לכאן, אתם בטח אוהבים מכוניות. ואם אתם אוהבים מכוניות, אתם עומדים לאהוב מאוד את הקופרה אטקה.
מי שתכנן את המכונית הזאת דילג על כל הסעיפים, רק כדי למצוא את הכותרת "התנהגות כביש". התוצאה לא פחות מהיסטרית. ככל הנראה מדובר באחד מרכבי הפנאי הכי מהנים וייחודיים עליהם ניתן לנהוג, בלי קשר למחיר. לאורך כל המבחן ביקרנו את הקופרה על מה שהיא לא – נוחה, מעוצבת, חסכונית – אבל הקופרה היא כן מכונית ספורט עם שלדה מעולה.
את התובנה הזאת מקבלים קודם כל מההגה, כי בקופרה הצליחו לעשות את הדבר המאתגר ביותר – הם שימרו את ה- Turn-In הנפלא מהלאון. פעם אחר פעם הופתענו מהיכולת מעוררת ההשתאות של האטקה לפנות באופן שיביך מכוניות על שלט. החרטום של הקופרה הגבוהה מרגיש קל ונכון תמיד לפנות.
זוויות הגלגול שלה אולי מעט פחות מוצלחות ביחס למכוניות משפחתיות ספורטיביות – אבל בכל סטנדרט אחר הרכינה של המרכב מצומצמת והיא ממש לא סיבה להאט את הקצב. הברקסים חסונים במיוחד ושרדו גם נהיגה מאומצת בכביש סדום-ערד.
ההנעה הכפולה משיבה עם אחיזה היסטרית ביציאה מהפניות והביטחון שהיא נותנת בהאצה מוביל לסגנון נהיגה מאוד מהנה – הכנסה מוקדמת של האף ויציאה מוקדמת עם הרבה גז. שוב – זה לא הפורטה של מכוניות עם עקבים בדרך כלל.
על כבישי הרי ירושלים החלקלקים היא פשוט סירבה לעזוב ושידרה לנהגים ש-"הכל בסדר", עם התנהגות מאוד צפוייה ובעיקר ניטראלית. לסדום-ערד הגענו אחרי יום גשןם – וכשמשאיות עוברות על הכביש יום יום ומשאירות כמויות בוץ, כל העסק הופך לסוג של החלקה על קרח. בנקודות האלו היא כבר הרגישה מעט פחות בבית ביחס ללאון קופרה או לגולף GTI עם האחיזה האבסולוטית שלהן. במקרה כזה צריך לשנות קצת את פרופיל הנהיגה ולהיכנס מעט יותר מאוחר לסיבוב ועם יותר משקל על צמד הגלגלים הקדמי. משם ההנעה הכפולה היעילה מזהה במהירות לאיזה גלגל יש אחיזה ומטיסה אותה לסיבוב הבא.
אולי ההערה היחידה שיש לנו – והיא קטנונית למדי- היא ההתנהגות של השלדה במגבלות. אחד הדברים הייחודיים בלאון קופרה הוא היכולת לנהוג את השלדה מדוושת התאוצה – הרפיית גז שולחת את המשקל קדימה ומהדקת את הזנב של הרכב לתוך הסיבוב. באנגלית קוראים לזה Rotation. לאטקה יש קצת פחות מהאופי הזה, היא יותר ניטראלית. זה לא אסון, בטח כשמדברים על רכב פנאי – אבל זה קיים ולכן חייבים לציין זאת.
סיכום
בסופו של יום כמעט והשארנו את הקופרה אטקה אצלנו. השילוב בין השימושיות להתנהגות הכביש הספורטיבית הוא עניין יוצא דופן.
הקופרה היא מכונית דו-קוטבית. יש לה לא מעט מגרעות בולטות, אך היא מספקת מהעבר השני ערך יוצא דופן לחובבי הנהיגה שהתבגרו ועברו ממכונית קטנה ולוהטת למשהו שיספק גם את המשפחה.
כשמביטים על קופרה כמותג, ברור לחלוטין מדוע הם בחרו להתחיל עם האטקה. הם חיפשו את האתגר הקשה ביותר – רכב פנאי קומפקטי – והוכיחו שגם מכונית כזאת הם יכולים להפוך לחוויית נהיגה אמיתית. השלב הבא הוא לעשות את זה עם רכב חשמלי. שיהיה בהצלחה.
לצפייה בכל דגמי קופרה בישראל
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות