קיה נירו (מתיחת פנים) - מבחן רכב

בין השינויים תמצאו פנסי LED לתאורת יום בצורת חיצים, שנראים הרבה יותר מרשימים ביחס לפנסים הקודמים. פס לרוחב החלק התחתון של הגחון מעניק לקוריאנית מראה קשוח מבעבר. מאחור השינויים יותר מינוריים אך גם כאן פס פלסטיק אפור בגחון מחדד את הרוחב של הרכב ונותן לו קצת שרירים. 

בפנים השינוי מרשים עוד יותר. שני פתחי המיזוג הוזזו למטה והפכו רחבים וצרים יותר. כעת כל מרכז הקונסולה נשלט על ידי פאנל שחור ומבריק שבתוכו שקוע מסך המולטימדיה. המסך נראה כמו חלק אינטגרלי מהרכב והעיצוב החדש מרגיש כמעט יוקרתי. 

איכות החומרים טובה אבל לא מעבר לכך. יש פה ושם חומרים נעימים, יש גם פלסטיקה פשוטה ובכל מקרה איכות ההרכבה מרשימה. 
 

תא הנוסעים

המרווח לנהג מצויין. תנוחת הישיבה לא גבוהה כמו בספורטז', למשל, אבל עדיין יושבים גבוה יותר מאשר במשפחתית רגילה. הכיסא עצמו גדול אבל היינו שמחים למצוא כיוון לתמיכה בגב התחתון. אל מול הנהג, בגרסת ה-EX, יש לוח מחוונים דיגיטלי חדש. לא מדובר בלוח מאוד דינאמי, כמו למשל בפיג'ו או בסקודה, ולא תוכלו לשנות הרבה בתבניות שמציגות את הנתונים. אבל בכל זאת מדובר במסך נעים לצפייה ומרשים מספיק כדי שתרגישו שאתם ברכב מודרני. 

מד המהירות מסתתר בפינה הימנית של לוח המחוונים - לא לכולם זה יהיה נוח. עם זאת, כמקובל בקיה, תפעול המערכות השונות מעולה. כפתורי מערכת בקרת האקלים נגישים וקלים לתפעול, כך גם בנוגע למערכת השמע ולמרות שיש לא מעט כפתורים לא מורגש עומס יוצא דופן. מסך המולטימדיה עצמו קצת פחות מבריק. התפריטים לא תמיד נוחים או נגישים ולעיתים יש לעבור כמה תפריטים כדי להגיע למערכות שעל פניו ניתן להפעיל בכפתור אחד. גם הגרפיקה מעט מיושנת. 

כמו בעבר, מאחור שני נוסעים יישבו ללא קושי ויהנו ממרווח מכובד. לנוסעים מאחור יש גם יציאות למיזוג אוויר אך אין שקעי USB. תא המטען לא גדול באופן יוצא דופן אך המבנה שלו טוב ונוח להעמיס בו ציוד לגובה, כך שאין בעיה לחרוג מ-400 הליטרים שמצויינים במפרט. 
 

סעיף האבזור מרשים גם כן. בתחום הבטיחות יש בקרת סטייה מנתיב עם היגוי אקטיבי, בלימת חירום אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית עם פונקציית זחילה בפקקים - שדרוג לעומת המערכת בדגם היוצא, שהתנתקה במהירויות זחילה. המראה מונעת הסנוור ירדה מהמפרט במסגרת מתיחת הפנים, אך בלם היד - שעד כה הופעל ברגל - הפך לחשמלי, ואליו הצטרפה פונקציית "Auto Hold" מצוינת. בנוסף כוללת הנירו EX גם בקרת אקלים מפוצלת, כניסה והנעה ללא מפתח, חיישני חניה אחוריים, מצלמת רוורס, מראות בקיפול חשמלי וחיישני גשם ותאורה.

נוחות נסיעה

הנירו בדגם היוצא לא בלטה במיוחד בסעיף הנוחות כמו בחלק מהסעיפים האחרים. כעת, לאחר מתיחת הפנים, המצב טוב יותר. הנירו פחות עסוקה וסופגת מהמורות עירוניות באופן מוצלח יותר. היא מצליחה אפילו לעגל אותן מעט. עדיין לא מדובר במכונית רכה, אבל רמת הנוחות בסך הכל טובה.

המימדים הצנועים מכתיבים רדיוס פנייה טוב שמאפשר לה להשתחל למקומות קטנים בעיר ולחנות במקומות שהסדאן שלכם תתקשה. במקומות אלו מצטרפים לחגיגה חיישני חנייה ומצלמה אחורית מוצלחים. 
 

בנסיעה בין עירונית רמת הנוחות משתפרת עוד יותר והנירו מצליחה לספוג יפה את רוב המהמורות. 

בידוד הרעשים, עניין שהפריע לנו במבחנים הקודמים של הנירו, השתפר. עדיין לא מדובר במכונית שמבודדת רעשים באופן מוצלח ורעשי הכביש עדיין נוכחים, אך היא מוצלחת יותר מהמכונית אותה היא החליפה. 
 

מנוע ותיבת הילוכים

מכוניות היברידיות הן ככל הנראה הפתרון הטוב ביותר כיום למי שמעוניין בצריכת דלק מעולה בלי פשרות גדולות. לא צריך עמדת טעינה, לא רעשים של מנוע דיזל ולא חרדה מטווח הסוללה. ובתחום הזה, יחידת ההנעה ההיברידית של הקונצרן הרכב הקוריאני בהחלט מצטיינת. 

אנחנו קיבלנו מכונית חדשה לגמרי עם כ-1,000 ק"מ על השעון ומנוע שטרם 'נפתח' לגמרי, ועדיין היא ידעה להתנייד בקצב שיהיה מהיר כמו בכל קומפקטית עם מנוע טורבו קטן. גם במבחנים לדגם טרום המתיחה (ללא שינוי במנוע) החווייה היתה טובה עם כוח זמין ונכונות טובה מאוד להאיץ. 
 

המשקל עלה ב-10 ק"ג לא משמעותיים. מומנט של 27 קג"מ שמגיע כבר ב-1,000 סל"ד, לצד שיא הספק של 141 כ"ס ב-5,700 סל"ד, דואגים לניוד יעיל ומהיר. בטורים גבוהים מנוע הבנזין יכול לייצר מעט רעש, אבל זה באמת שולי. תיבת ההילוכים חלקה, למרות היותה רובוטית כפולת מצמדים. באופן כוללני, הנירו נהנית מיחידה הנעה מצוינת.

כל אלו באים לידי ביטוי גם בצריכת הדלק. במבחן שלנו, שכלל שיוט רגוע לצד קטעי נהיגה מאומצים, היא סיימה עם 17.5 ק"מ לליטר - נתון שישתפר כאשר הקילומטרים יצטברו והמנוע "יפתח". 

התנהגות כביש

המתלים הנוקשים (יחסית, כמובן) מאפשרים לקיה להתנהל בלי רכינה מוגזמת בסיבובים. הנירו אינה מכונית ספורטיבית באופיה וההגה במצב ספורט כבד באופן מלאכותי. למרות זאת האחיזה הטובה ואותה נכונות לפנות מבלי לרכון מאפשרת להניע אותה בכביש המפותל בקצב מרשים. כשלוחצים אותה לפנייה היא מגיבה בתת היגוי קל שצריך לתקן בהרפייה דוושה – ובניגוד למכוניות דינאמיות ממנה, כאן נדרשת הוספה של משקל לציר הקדמי באמצעות הבלמים. 
 

עבור המשפחה הממוצעת, זאת שתתיקל בפנייה מהירה רק בהפתעה, התגובות הצפויות של הנירו יהיו טובות בהרבה מאלו של רוב רכבי הפנאי. 

עם מרווח גחון של 16 ס"מ, לא ציפינו מהנירו ליכולות שטח כלשהן. ועדיין, הטיול של סוף השבוע הצריך מעבר בשבילים שהגשמים האחרונים הניעו בהם כמה אבנים ממקום למקום. לנירו לא היה כל קושי לעבור במקומות שבהם נהגי הפריוסים והאיוניקים היו צריכים לחשוב פעמיים ולהאט במיוחד. 
 

סיכום

מתיחת הפנים של הנירו אולי לא דרמטית, אבל היא נוגעת בדיוק בנקודות התורפה של הדגם היוצא. הנירו החדשה נראית טוב יותר וחשוב מכך - יותר כמו SUV. היא נוחה יותר, בפער לא משמעותי אך כזה שהצלחנו להבחין בו, וגם שקטה יותר - אלא שכאן השיפור לא מספיק כדי להפוך אותה לממוצעת בתחום. 

בשאר הפרמטרים הנירו נותרה טובה מאוד. המימדים הקומפקטיים לא באים על חשבון מרחב טוב לנוסעים, יחידת ההנעה מצוינת, האבזור מרשים - בדגש על אבזור בטיחות שפועל מעולה - ותא הנוסעים בהחלט נראה נפלא. 

אין ספק שהנירו לאחר המתיחה הופכת למכונית יותר אטרקטיבית ביחס לדגם היוצא, אך במקביל גם המחיר הלך והתייקר. כשהגיעה לארץ, לפני 3 שנים, תומחרה הנירו ב-137 אלף שקלים; כיום מחירה מתחיל בכ-144 אלף שקלים, ובשנה הבאה עם עליית המס תיתכן עליה נוספת במחיר. במחירים האלו היא כבר מתחרה בטריטוריות של רכבי פנאי מוצלחים מאוד, ומתרחקת מהקורולה והאיוניק - כך שהשנה הבאה תהיה מאוד מסקרנת עבורה.

לצפייה בכל דגמי קיה בישראל

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות