קיה סול - מבחן רכב

האם למכוניות יש נשמה? אורן דורי לקח את קיה סול החדשה למבחן אופי

מאת: אורן דורי
פורסם 11.05.11

קיה סול - מבחן רכב

Getting your Trinity Audio player ready...

כזה דבר עוד לא קרה לי עם אף רכב של קיה. אני משתרך בפקקים של גוש דן – הם ממלכתו של הטיפוס המכונה "הנהג הישראלי" – וקיה סול הופכת למרכז תשומת הלב של שותפי לעומסים. מבטים מכל כיוון. נהג קטנוע עוצר ושואל אם זו פיג'ו חדשה. "לא? קיה? פשש... השתפרו שם". הגדיל לעשות נהג צעיר באלפא מיטו חדשה, שהכניס לרברס ברמזור אדום רק כדי לקרוא את הכיתוב על אחורי הסול. מה אגיד לכם, לאבא שלי זה מעולם לא קרה בקיה סראטו שלו.

לעמוד הדגם בקטלוג iCar: קיה סול

קיה סול, 1.6 בנזין, 126 כ"ס, 117,000 שקל
יתרונות	חסרונות
מרווח פנים	יקרה ממיקרוואנים אחרים
ביצועים	בזבזנית ממיקרוואנים אחרים
מותאמת היטב לטכנופובים	נוחות נסיעה בינונית

נכון, היצרנית הקוריאנית התקדמה מאוד בשנים האחרונות מבחינה טכנולוגית, אבל הדבר הכי חשוב שקרה לה הוא דווקא פטר שרייר. מעצב העל שהגיע מקונצרן פולקסווגן נחוש לשנות ללא היכר את התדמית היבשושית של המותג. דגמי קיה החדשים, כמו קיה ספורטאז' או קיה פיקנטו, זכו לעיצובים מקוריים ומלאי אופי. דגמים ותיקים כמו קיה ריו או קיה קרניבל, שיוחלפו בעתיד הקרוב, קיבלו לבינתיים רק את "אף הנמר" שהחליט שרייר להדביק לכל קיה באשר היא.

קיה סול. נשמה שחורה / צילומים: אורן דורי

אמנם הסול הושקה בארץ רק לאחרונה, אך כבר באוקטובר 2009 דיווחנו על הצגתה של קיה סול בישראל בפני לקוחות פוטנציאליים. המיקרוואן החדש של קיה בישראל כבר הספיק לעבור בינתיים שדרוג קוסמטי בחו"ל, שיגיע ארצה בעתיד הקרוב. בינתיים, מכירות הסול בישראל מתגלגלות לא רע בכלל. גדוד של סול דיזל בצבע לבן כבר נקלט בתחנות המוניות ברחבי הארץ. גם הלקוח הפרטי מביע עניין (בעיקר במהדורת הבנזין). לראייה, עקב עומס נסיעות מבחן ברכב ההדגמה של היבואן, הלכו ושכרו טלקאר קיה סול מצי הרכב של 'אלדן' כדי שיהיה לנו מה לבחון. אז איך שואלים באלדנית: קיה Soul נותנת את הנשמה?

למבחן קיבלנו את מהדורת הבנזין של קיה סול. 1.6 ליטר, 126 כוחות סוס ותיבה אוטומטית בת 4 מהלכים. זוהי אותה טכנולוגיה בדיוק המוכרת לנו מקיה סיד וקיה פורטה המשפחתיות. בעידן של מנועים קטנים ומוגדשים ותיבות הילוכים מתקדמות, הסול מרגישה קצת מיושנת. עם זאת, במונחים של אלף-שש-מאותומטיות – לסול יש את אחת מיחידות הכוח המוצלחות ביותר בשוק. הביצועים טובים, גם על הנייר (11.3 שניות מאפס למאה קמ"ש) וגם בפועל על הכביש. צריכת הדלק סבירה בהחלט. בתנאי המבחן המאומצים לגמה המכונית ליטר בנזין על כל עשרה קילומטרים. ב"תנאי שלום" תוכלו לקבל גם 12-13 קילומטרים לליטר.

המושבים בסול פשוטים וטובים למדי. חבל שאין אפשרות לכוונון נפח המשענת – מנגנון כל כך פשוט ויעיל שלא ברור מדוע אינו נמצא בכל רכב חדש. תא הנוסעים מרווח מאוד בכל הקשור למרחב רגליים וראש. מימד הרוחב נדיב ביחס למידות החיצוניות. שלושה מבוגרים ישרדו את המושב האחורי בנסיעות קצרות, תודות לרצפה שטוחה. מתלי ובולמי הסול עושים עבודה בינונית. איכות הנסיעה לא גרועה, אך נופלת מול רמת שיכוך תלאות הכביש של סקודה רומסטר ובטח לעומת זו של סיטרואןפיקאסו C3 . שימו לב לשני המיקרוואנים הנ"ל, שכן הם המתחרים המובהקים ביותר של קיה סול.

יתרונה העיקרי של הקוריאנית על יריבותיה הוא בקונבנציאליות מכאנית שקורצת לנהגים רבים. C3 פיקאסו משווקת רק עם גיר ידני. הרומסטר הבנזינית מצוידת ביחידת הנעה משוכללת – 1.2 ליטר מוגדש טורבו ותיבה רובוטית כפולת מצמדים – שעובדת מצוינת אבל עדיין מרתיעה לקוחות שמרנים. גם טויוטה ספייס ורסו שהצטרפה לאחרונה לזירה, עם מנוע 1.3 צנוע ותיבה רציפה, לא תתאים לכולם עקב ביצועים נמוכים. לקוחות שטרם נגמלו מה-1.6 האוטומטי ימצאו את מבוקשם בסול, אך ישלמו יותר בתחנת הדלק.

אלא שיש בעיה. הסול, אליבא דקיה, אינה מתחרה ישירות בקטגוריית המיקרוואנים אלא בסגמנט פרימיומי יותר – ג'יפג'יפונים כגון ניסאן ג'וק וסקודה יטי. מבחינת יכולות שטח, מרבית חברות קבוצה אופנתית זו יפחדו אפילו לשחק בארגז חול של גן חובה. זה לא מה שמפריע כיום לצרכן. אלא שהסול, על אף צורתה הססגונית, חסרה את ה"ג'יפ-אפקט" שיש לג'וק או ליטי. תקראו לה "רכב פנאי" עד מחר, עדיין אין כאן אלמנט שיהפוך את קיה סול ממיקרוואן דמוי מיקרוגל לרכב דמוי-שטח. במחיר של 117 אלף שקל, עולה הסול 18 אלף יותר מסקודה רומסטר התכליתית ו-18 אלף פחות מסקודה יטי הג'יפונית. אמצע הדרך בדיוק וככה זה מרגיש. בעולם מסועף כמו שוק הרכב המודרני, בו נישות חדשות צצות חדשות לבקרים, נראה שיש מקום גם למכונית כמו הסול. קצת יותר ממובילת נוסעים, קצת פחות מרכב סטטוס. בשורה התחתונה מתקבלת כאן משפחתית מזן חדש, במחיר של משפחתית מהזן הישן.

קיה פורטה הסדאנית מתומחרת באופן כמעט זהה. הפורטה מציעה את המתכון המשפחתי הקלאסי, אך ברוב המקרים תהיה קיה סול מתאימה יותר למשפחות.