קיה סורנטו הוצג לראשונה בשנת 2002 ובמשך 18 שנים בדיוק חלפו להם 3 דורות כשנראה שכל דור מביא איתו משהו אחר. הדור הראשון כלל שלדת סולם ויכולות שטח מרשימות, בדור השני הצטרפה שורת מושבים שלישית, בדור השלישי פגשנו לראשונה מערכות בטיחות אקטיביות וכעת מגיע ארצה הדור הרביעי - כאשר הבשורה המשמעותית ביותר שלו היא ביחידות ההנעה המחושמלות.
דור חדש והרבה שאלות - האם הוא טוב מקודמו? איך המרווח בשורה השניה והשלישית? האם הביצועים מספקים? איך נוחות הנסיעה? עד כמה חסכונית הגרסה ההיברידית? על השאלה הראשונה נענה כבר עכשיו - כן. התייחסות ליתר השאלות וההתרשמות מרכב הפנאי המגודל - במבחן שלפניכם.
עיצוב
העיצוב החיצוני הוא בערך כל מה שאנחנו רוצים שרכב הפנאי שלנו ישדר. מצד אחד החזית מודרנית עם הפנסים הצרים ותאורת היום המעוצבת, ומצד שני הוא נראה קשוח עם הבליטות על מכסה המנוע וסבכת "אף הנמר" המזוהה של קיה שהפכה כאן לאגרסיבית יותר. הפרופיל ממשיך את הקו הג'יפוני, עם מספר נגיעות ניקל, חישוקים נאים וכמובן חצאיות ובתי גלגלים שחורים, כשעיצוב הקורה וחלון הצד האחוריים מכניסים קצת רוח רעננה. מאחור ישנן לא מעט זוויות שונות, כשיחידות התאורה המפוצלות, הפגוש המעוצב והספויילר הבולט הופכים את המראה לפחות שגרתי. ולבסוף גם המימדים הפיזיים עושים את שלהם ומסייעים לאפקט המרשים.
אם יונדאי סנטה פה הוא האח היותר אלגנטי, אז מבפנים הסורנטו ממשיך בקו המודרני-קשוח עם מסך המולטימדיה הגדול, יחד עם לוח המחוונים הדיגיטלי וגלגלת בורר ההילוכים (שני האחרונים קיימים רק בהיברידי ובפלאג-אין), לצד פתחי מיזוג אנכיים מוקפים גימורי דמוי אלומיניום וידיות גדולות לפתיחת הדלתות. הכל מרגיש גבוה (אבל לא גבוה מדי) - כך אצל הקונסולה שבין המושבים וקו החלונות למשל, שמקנים תחושה חסונה. כמות גימורי ה"שחור פסנתר" נרחבת למדי - זה מתלכלך בשניות וגם נשרט עם הזמן.
תא הנוסעים
מושב הנהג רחב ונוח גם בנסיעה ארוכה. עוד קצת תמיכה צידית וכוונון לגב התחתון היו משדרגים עוד יותר את הנוחות. המרווח טוב וכך גם שדה הראיה לפנים, כשהמצב לאחור לא רע בכלל בזכות אותם חלונות משולשים בקצה הרכב שעוזרים במבט צד-אחור. מצלמת הרוורס האיכותית עוזרת בתמרוני החניה.
הנדסת האנוש טובה מאוד בכל הקשור לנגישות ולתפעול מחשב הדרך או המולטימדיה. גם ארבעת פתחי המיזוג המפוצלים הם הברקה. רק נסייג ונאמר כי מקשי המגע של בקרת האקלים מצריכים הסטת מבט.
הכניסה למושב האחורי נוחה, עם מפתח דלת רחב. המושבים עצמם מרווחים עם המון מקום לרגליים ולראש וגם שלושה מבוגרים ישבו כאן בנוחות. יש פתחי מיזוג היוצאים ממרכז הקונסולה שבין המושבים הקדמיים ותחתם יש רק שקע USB אחד ו-12 וולט אחד. במוביל נוסעים בשנת 2021 קיווינו לפגוש יותר שקעים. יש גם משענת יד בין המושבים עם מחזיקי כוסות, ולמחזיקי הכוסות שבדלתות יש מתאם קפיצי שיחזיק בקבוק או כוס משקה בצורה טובה.
בשורה השלישית יש שליטה על בקרת האקלים ושקע 12 וולט (בצד ימין), תאורת תקרה אחת, ולכל נוסע יש פתח מיזוג, שקע טעינה, מחזיק כוסות ותא קטן – כל מה שצריך כדי להעביר בכיף את הנסיעה. אך הכניסה לשורה השלישית לא ממש קלה למרות שהשורה השנייה זזה קדימה ומתקפלת קלות בלחיצת כפתור. המושבים עצמם נמוכים מאוד, כך שהברכיים ממש באוויר, מרווח הראש גבולי, ומרווח הרגליים סביר וניתן להגדלה על חשבון הזזת שורת המושבים השנייה. השורה הזו קלאסית לילדים קטנים, אבל פחות תתאים למתבגרים ולמבוגרים.
קיה סורנטו מגיע אלינו ב-3 רמות גימור, כשבעצם גרסאות הבנזין והדיזל הן זהות ומציעות את רמת הגימור "אורבן". זו כוללת כניסה והנעה ללא מפתח, מסך מולטימדיה בגודל 10.25 אינץ', בקרת אקלים מפוצלת עם פתחי מיזוג לאחור כמובן, תאורת לד, חיישני חנייה אחוריים וקדמיים, מצלמת רוורס, בלם יד חשמלי כולל פונקציית "אוטו-הולד" וחישוקי 18 אינץ'.
מעליהן ישנה הגרסה ההיברידית ברמת גימור EX שמוסיפה לוח מחוונים דיגיטלי, משטח טעינה אלחוטי, החלפת הילוכים מגלגל ההגה וחישוקי 19 אינץ'.
גרסת הפלאג-אין הבכירה זוכה לרמת הגימור "פרימיום" וכוללת עוד כמה פרטי אבזור שמשדרגים את הרשימה. בגרסה הזו תמצאו ריפודי עור, מושבים קדמיים עם כוונון חשמלי עם זכרונות, חימום ואוורור, הגה מחומם, גג פנוראמי, מצלמות היקפיות, תצוגה עילית, תא מטען נפתח חשמלית כולל חיישן תנועה, וילונות אינטגרליים בחלונות השורה השנייה, איזור אקלים נפרד בשורה השלישית, ומאחר והיא כוללת גם הנעה כפולה אז בורר מצבי הנהיגה כולל גם מצבי שטח שונים.
בבטיחות לעומת זאת, כל הגרסאות, ללא יוצא מן הכלל, כוללות אבזור עשיר וזהה לחלוטין. המפרט כולל 7 כריות אוויר (עם כרית אוויר מרכזית בין היושבים מלפנים), בלימת חירום אוטונומית עם זיהוי תנועה חוצה בצומת וזיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב בשטח מת (תצוגה בלוח המחוונים רק בגרסת הפרימיום) כולל התערבות אקטיבית למניעת תאונה (בבלימת גלגל), בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת תנועה חוצה מאחור כולל בלימת חירום, מעבר אוטומטי לאורות גבוהים, זיהוי תמרורים, התרעת תחילת תנועה של רכב מוביל ושתי מערכות חשובות למובילי נוסעים - התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף והתרעת שכחת ילד מבוססת חיישן.
איכות החומרים וההרכבה גבוהה. ישנם דיפוני גומי עבה ועור והכל מרגיש מוצק ומהודק.
תא המטען בבנזין ובדיזל מציע נפח של 187 ליטרים, אבל בגרסה ההיברידית הוא קטן יותר ונפחו עומד על 179 ליטרים (ופחות 4 ליטרים נוספים בפלאג-אין). זה קורה עקב מיקום הסוללה מתחת לרצפת התא. השפעה נוספת של מיקום הסוללה הוא היעדר האפשרות לאחסן את המדף הנגלל בתא זה, כך שאנו נאלצים להשתמש בקיבוע העליון שגוזל עוד קצת מהנפח היקר.
בקיפול מושבים מתקבל כבר נפח של 813 ליטרים שמאפשר להעמיס הרבה יותר ציוד. וכמו תמיד, אפשר לקפל רק מושב אחורי אחד (בתנאי שיש לכם רק 4 נוסעים מאחור כמובן) ולהרוויח נפח שימושי יותר.
נוחות נסיעה
הנוחות בעיר טובה מאוד. הסורנטו מצליח לבודד את הנוסעים מכל מיני מפגעים שונים, גם מבורות מפתיעים וחדים. מעבר פס האטה מתבצע בנעימות עם ריסון טוב של המרכב הגדול.
בנסיעה בין-עירונית הנוחות הטובה נשמרת, הוא נותר מרוסן גם בכביש גלי וימשיך בקו הזה גם בטיולי שבילים. בידוד הרעשים טוב יחסית, עם רעשי רוח שמצטרפים בדרך מהירה כאשר תחת מאמץ גם קולו של המנוע נשמע והוא קצת פחות נעים.
מנוע ותיבת הילוכים
כאמור, לסורנטו 4 יחידות הנעה שונות. הנעות בנזין (2.5 ל', 180 כ"ס) ודיזל (2.2 ל', 202 כ"ס המוכר מהדור הקודם) הן לא עניין חדש, ולכן אנו כאן בגרסה ההיברידית, לראשונה בסורנטו, וגם לראשונה בישראל בשילוב בין מנוע טורבו-בנזין 1.6 ליטרים למנוע חשמלי. ההספק עומד על 230 כ"ס ונתון המומנט המירבי הוא 35.7 קג"מ, שזמינים מ-1,500 סל"ד נמוכים. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית (פלנטרית) עם 6 הילוכים (בגרסת הדיזל ישנה תיבה כפולת מצמדים עם 8 הילוכים).
לסורנטו הייבריד בורר מצבי נהיגה - מצב חיסכון, ספורט או מצב חכם העובר אוטומטית בין שני המצבים הקודמים. מנוע הבנזין עצמו חזק אבל לא במיוחד. זה לא שיש לסורנטו ההיברידי מחסור בכוח, אלא שתוספת הכוח החשמלי היא שמשדרגת את הביצועים ומסייעת בדיוק במקומות שנחוץ, כגון ביציאה מהמקום שהופכת זריזה ובתאוצות ביניים למשל, אז הטורבו והחשמל חוברים להם יחדיו לעקיפה מהירה.
במצב ספורט, שמשפיע בעיקר על תגובת דוושת ההאצה והסיוע החשמלי, מתקבל פרץ אנרגיה כבר ממצב עמידה, כך שביציאה חזקה מהמקום מערכת בקרת האחיזה תתערב עקב סבסוב גלגלים ולוחמת הגה קלה. בהאצות ביניים כבר אפשר לשכוח שמדובר ברכב של מעל 1.8 טון.
תיבת ההילוכים מצידה מתפקדת באופן חלק למדי בנסיעה שגרתית, אך היא מעט איטית בעת המעבר בין רוורס לדרייב למשל, אז תורגש התדרדרות קלה. גם במצב הידני, היא לא תמיד תישמע לבקשת הורדת הילוך.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על כ-12.5 ק"מ לליטר. וכמו בלא מעט היברידיות, הסורנטו חסכוני יותר בנסיעה פרברית מאשר בנסיעה מהירה.
התנהגות כביש
התנהגות הכביש של קיה סורנטו לא ספורטיבית, זה בוודאי לא מפתיע עם מימדים כשלו, אך זה גם לא בהכרח מה שנצפה לקבל ממוביל נוסעים. העיקר טמון בהתנהגות בטוחה מאוד ונשלטת גם בכביש מפותל, עם זוויות גלגול סבירות לגמרי, הגה שסר לפקודות הנהג (אם כי אינו מתקשר) ותחושה טובה מדוושת הבלם, למרות השידוך למערכת היברידית שלעיתים יוצרת תחושה ספוגית בחלק מההיברידיות.
סיכום
קיה סורנטו בדור הרביעי שלו ממשיך את מגמת ההתחדשות עם יחידות הנעה מתקדמות ושפת העיצוב החדשה של קיה. הוא ללא ספק שדרוג משמעותי מהדור היוצא, כמעט בכל פרמטר.
בחלק הפחות חיובי, המרווח בשורה השלישית לא מצטיין, תא המטען סמלי (כשכל המושבים בשימוש), המחיר טיפס באלפי שקלים וגם התחרות מול המתחרים הופכת קשה משנה לשנה.
ולמרות זאת, הוא מציע חבילה שלמה למדי. העיצוב קשוח ומרשים, תא הנוסעים איכותי, נוחות הנסיעה טובה, יש לו המון מערכות בטיחות מתקדמות, ועם 4 יחידות הנעה שונות, כמעט כל אחד יוכל למצוא את הסורנטו שמתאים לו.
לצפייה בכל דגמי קיה בישראל
פורסם לראשונה ב- 31.03.21
למאמר זה התפרסמו 5 תגובות