בעולם הרכב נהוג לבצע מתיחת פנים לרכב שמגיע פחות או יותר לאמצע החיים. לפעמים מדובר במשהו מקיף, החלפת מנוע או שינוי עיצוב דראסטי, ולפעמים ההבדלים נמצאים על דף הנתונים וכמעט ולא מורגשים בפועל. מתיחת הפנים שעבר קיה סורנטו נמצאת על הגבול הדק שבין מתיחת פנים מקיפה מאוד לבין דגם חדש לחלוטין, וזו סיבה מספיק טובה כדי לקחת את הגרסה הזולה ביותר שלו למבחן ארוך ומפרך.
חברת המכוניות הקוראנית קיה היא חברת בת של חברת יונדאי, ענק המכוניות העולמי. לא פלא, אם כן, שרכבים רבים של קיה מבוססים באופן משמעותי על רכבים מבית חברת האם. באופן לא ממש מפתיע, בסמוך למתיחת הפנים של הסורנטו השיקה יונדאי דור חדש לדגם המקביל שלה - יונדאי סנטה פה (שמבחן עליו כבר התפרסם באתר). אבל למרות שמדובר במתיחת פנים, בכניסה לאולם התצוגה של קיה תתקשו לקבוע אם מדובר במתיחה או במתיחת פנים. מלפנים ההבדלים נוגעים רק לפס צר של פנסי לד מעל פנסי החזית, ולפנסי הערפל שהשתנו. מאחור ההבדל יותר משמעותי אבל עדיין מדובר בשינויים שוליים בעיצוב.
כניסה לרכב כבר תגרום גם לספקנים להאמין לקוריאנים מהצד הדרומי וההגיוני של הגבול. יש פה באמת מתיחת פנים. המרווח במושב הנהג והנוסע טוב מאוד, וגם איכות החומרים טובה יחסית לדור הקודם. זה מתבטא בעיקר בחתיכות גדולות של פלסטיק שחור ומבריק. פה ושם אפשר למצוא פלסטיקים נוקשים, חלולים ומחוספסים, אך הרושם הכללי מוצלח מאוד ועדיף ביחס לגרסה שטרם המתיחה. גרסת המבחן, כאמור, היא הגרסה הבסיסית - Urban, אבל בכל מה שנוגע לאבזור היא לא בסיסית בכלל. יש בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט, מערכת שמע עם כניסות לנגני שמע, גלגלי מגנזיום, חיישני רוורס, מראות מתקפלות חשמלית ופנסי ערפל.
שינויי העיצוב קלים לעומת הדגם הקודם / צילומים: יתיר דוידוביץבקיה מספרים שמתיחת הפנים תרמה משמעותית למרחב הפנימי. מבט חטוף לטבלת הנתונים מגלה שהמימדים החיצוניים נותרו זהים ולכן ההבדל יכול להיות רק בסידור הפנימי של המושבים. ליושבי השורה השנייה לא יחסר מקום, לא לרגלים ובטח שלא לראש. ההפתעה מתחבאת בשורה השלישית, שם מבוגרים לא גדולים וילדים יהנו ממושב מוצלח ואפילו ממרחב לא רע בכלל לרגליים. היתרון הנוסף הן יציאות המיזוג, גם בשורה השנייה וגם בשורה השלישית - פריט חשוב בישראל החמה שנדיר למצוא גם ברבים מהמיניוואנים. לאור העובדה שהמרווח הפנימי גדל והאורך הכולל לא השתנה, מישהו היה צריך לשלם את המחיר. במקרה הזה תא המטען סופג את השינוי ואפילו מזוודה בודדת לא הצלחנו להכניס אליו כשכל המושבים בשימוש.
תחילת התנועה מגלה שמנוע הבנזין זכה לתגבור קל. 18 כוחות סוס הצטרפו לאורווה ו-1.7 קג"מ, שמעמידים את המומנט על 24.7 קג"מ בסך הכל. באופן מפתיע רצועת הכוח (הטווח שבין שיא המומנט לשיא ההספק) התקצרה מעט. על הכביש, הכמעט-שני-טון הקוריאני מצליח להתנהל בקצב טוב, בעיקר כשמושכים את המנוע במעלה הסל"ד. צריכת הדלק לא נמוכה, ובנסיעת המבחן המאומצת היא עמדה על 6.8 ק"מ לליטר. בנסיעה רגילה אנחנו יכולים להניח שהצריכה תנוע בין 8 ל-9 ק"מ לליטר. הבעיה הגדולה של מנוע הבנזין הוא מנוע הדיזל של הסורנטו. הדיזל, שמופיע רק בגרסאות ה-4X4 היקרות, מציע צריכת דלק טובה יותר והספק עדיף - מה שמאפשר ביצועים מצוינים. אך כאמור, המחירים של גרסאות הדיזל יקרים משמעותית והופכים אותן לפחות כדאיות.
קיה סורנטו "אורבן" הוא לא בדיוק רכב עירוני, ואל תתפתו להאמין לשם שלו. ראשית, מדובר במכונית ארוכה וכבדה. עניין שני הוא שדה הראייה המוגבל, בעיקר לצדדים ולאחור, וטוב שיש ברכב חיישני חניה. בהיבט אחד הסורנטו אורבן טוב בעיר - נוחות הנסיעה. הסורנטו הגדול הוא רכב בעל מערכת מתלים המכויילת על הצד הרך. היכולת שלו להתמודד עם שיבושים מעוררת הערכה כשמבינים שמדובר בג'יפ גבוה ולא במכונית נוסעים יעודית. כל עוד תיתקלו בשברים וחריצים לא גדולים, על מה שלדעת הרשויות המקומיות אמור לשמש למעבר כלי רכב, הסורנטו יספוג את החבטות שהייתם נאלצים לחטוף. גם בורות ופסי האטה יזכו ליחס מעודן מרכב המגודל. רק כאשר השיבושים והבורות מתאגדים יחד ומציגים חזית צפופה יותר הסורנטו מתנדנד מעט.
הרכות הזאת, שמפנקת את הנוסעים, לא תמיד מפנקת את הנהג. זווית הגלגול בסיבובים והמשקל הקל של ההגה יוציאו מהנהג כל חשק לנהוג נהיגה דינאמית בג'יפ המזרח אסיאתי. זה לא שהסורנטו הוא רכב לא בטוח, חלילה; הוא גם לא נופל מהמתחרים בהקטגוריה - אבל מהנה לנהיגה הוא לא. בשביל זה צריך לרדת למטה ולרכוש ג'יפון קומפקטי כמו מאזדה CX5 או מיניוואן בסגנון של פורד S מקס.
במהלך הנסיעה נחשף עוד יתרון של קיה סורנטו ושל רכבי קיה בכלל - הנדסת האנוש. זו התגלתה כפשוטה ויעילה להפליא, ולא צריך יותר מחצי דקה כדי להתמצא ברכב. כל כפתור שתצטרכו לתפעל במהלך הנסיעה יהיה בדיוק במקום שאליו תשלחו את היד. מי שכבר מכיר רכבים של קיה ירגיש עוד יותר בבית ולא ידרש לזמן התאקלמות מול שפת העיצוב הפשוטה של קיה.
ירידה לשטח חושפת מדוע בקיה החליטו לכנות את הגרסה בשם "אורבן". לסורנטו הזה יש הנעה קדמית בלבד, מה שהופך אותו לרכב זול, אבל לא מאפשר לו תנועה מחוץ לשבילים כבושים. בעצם גם גרסאות ההנעה הכפולה היקרות יותר לא ממש יצליחו להתמודד עם סלעים וגם לא עם פני שטח מורכבים יותר מהמקובל ביערות קק"ל. זוויות המרכב צנועות, והרכות של המתלים תאיים במפגשי קרקע-פגוש בנסיעה מהירה על רצף מהמורות. כנראה שהשימוש היעיל ביותר למרווח הגחון יהיה טיפוס אורבני על מדרכות מזדמנות. גם זה משהו.
בסופו של יום, קיה סורנטו מצליח להציג את אחת החבילות היותר שלמות שניתן למצוא בשוק הישראלי. גם ג'יפ בעל תנוחת ישיבה גבוהה, גם מיניוואן משפחתי עם 7 מקומות וגם מכונית מרווחת ומאובזרת לנהג. מי שחושק בג'יפ לטיולים משפחתיים מאתגרים בנגב יאלץ לחפש את מבוקשו במקום אחר, אך הניסיון מלמד כי רוב הרוכשים לא מחפשים את זה. המחיר הנמוך של גרסת הבסיס, ובעיקר הפער של 36,000 שקל לעומת יונדאי סנטה פה, הופכים את הסורנטו לעסקה משתלמת במיוחד.
לדגמי קיה בישראל - קיה
פורסם לראשונה ב- 16.01.13
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות
