המעבר לרכבים חשמליים קורה במהירות. קונצרן יגואר-לנדרובר כבר הודיע שאוטוטו הרכבים שלו הופכים לחשמליים. בריינג' רובר יהיה מאוד מעניין לראות לאן כל הקונספט החשמלי ילך - במיוחד לאורה העובדה שחצי מהרכבים בהיצע שוקלים 2.5 טון לפני סוללות.
עד אז, הרכב הקטן בהיצע של היצרן ההודי-אנגלי מקבל חיזוק חשמלי. כמו בדגמים דומים, השילוב בין מנוע בנזין קטן ומוגדש לבין מנוע חשמלי אמור לספק את הפתרון המושלם לאדם העובד (ומרוויח טוב). במהלך השבוע נוסעים לעבודה באמצעות החשמל, ובסוף השבוע אפשר לטייל בלי בעיית טווח. אז האם זו הגרסה המשתלמת ביותר שלו?
כל מי שנתקל באיווק בעבר כבר יודע. הרכב נראה מדהים. הוא מרגיש היי-טקי בצורה חריגה, ייחודי בנוף מבחינת השילוב בין עיצוב יוקרתי ואלמנטים מעולמות השטח של יצרנית האם לנדרובר. בנוסף לכל הדרמה שהוא מגיש, יש כמה נגיעות קטנות ומלאות טעם – נניח קשת הגלגלים שחוצה את קו מכסה המנוע – שהופכות אותו לרכב שפשוט אי אפשר להתעייף מלהביט עליו.
תא הנוסעים
תא הנוסעים מרשים לא פחות. נכון, קיבלנו את הרכב הזול והפשוט בהיצע. זה ממש לא הפך אותו לפשוט בעיני אף אחד או אחת. כמו העיצוב החיצוני, גם הפנים מרהיב. שילוב של גימורים בהירים עם שלל מסכים וכפתורי שליטה גורמים לאיווק להיראות (ורוב הזמן גם להרגיש) כמו רכב איכותי במיוחד.
מערכת המולטימדיה החדשה טובה, מהירה וקלה יחסית לתפעול. למרבה הצער, המסך התחתון (השולט על המזגן) והמסך בתוך לוח המחוונים שניהם לא עומדים באותה הרמה, לא מבחינת הנדסת האנוש, והמסך של מחשב הדרך גם לא בקצב הפעולה שלו.
אבזור באמת שלא חסר כאן. המפרט כולל כוונון חשמלי למושב הנהג (בלי זכרונות), בקרת אקלים, גג שמש פנוראמי ענק, מושב מתכוונן חשמלית, פנסי לד, חיישנים היקפיים, מצלמות עם מצב "מבט על", מערכת שמע של מרידיאן שמספקת איכות סאונד מעולה ועוד לא מעט אבזור. גם ברמת הבטיחות יש בערך כל מה שצריך חוץ ממערכת לניטור שטחים מתים במראות הצד.
סביבת הנהג מזכירה יותר רכב יוקרה ופחות רכב שטח. התחושה ממושב הנהג מאוד אינטימית בעיקר בגלל קונסולה מרכזית ענקית שמפרידה בין הנהג לנוסע. במושב עצמו נוח והמרווח בו מעולה. גם ההגה יוצא הרחק לאחור ואפשר להגיע לתנוחת ישיבה טובה, אך שדה הראיה החוצה מוגבל.
המושב האחורי לא מאוד מרווח. הוא מציע מרווח רגליים יותר מצומצם מהמקובל, אך סביר לכשעצמו. המרווח לראש טוב אך מיקום המושב קצת נמוך. הרוחב נדיב מאוד אז שלושה מבוגרים יוכלו לשבת אחד ליד השני אך לא יהיה להם נוח בגלל מרווח הרגלים במושב האמצעי.
דלת תא המטען נפתחת חשמלית וחושפת בגאז' סביר בגודלו.
נוחות נסיעה
החישוקים כאן לא גדולים ולכן הציפיות טובות בהתחלה, אבל אז אנחנו נזכרים שמדובר ברכב מאוד כבד עם הרבה קילוגרמים עודפים. בשל תוספת הסוללה ולמרות מנוע הבנזין הקטן, האיווק הנטען שוקל 264 ק"ג יותר מגרסת ה-2.0 ליטרים בנזין. וזה הרבה. בתוך העיר הרכב זז יותר מדי על המתלים. הוא מתחיל עם תנועה רכה יחסית, אך עובר מהר מדי לשלב נוקשה יותר ועסוק.
מחוץ לעיר הוא לא ממהר להגיע לתחום הנוקשה של המתלה ומרגיש טוב רוב הזמן. פה ושם הוא מרגיש לא מספיק מרוסן ולעיתים הוא מתנדנד קצת בתחום הרך יותר של המתלה. מורגש שהכיול של האיווק מותאם לגרסאות בלי הסוללות.
כשעוברים לדבר על בידוד רעשים, רכב הפנאי הגדול מבריק. הוא מבודד באופן יעיל רעשי כביש ומנוע והם נשמעים רק במקרים מאוד חריגים. רעשי רוח יש, אך כדי שהם יהיו נוכחים צריך לטפס למהירויות שלא כדאי לכתוב עליהן.
מנוע ותיבת הילוכים
יחידת ההנעה באיווק פלאג-אין כוללת מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים בלבד, אבל הוא יודע להפיק כמעט 200 כ"ס על טווח סל"ד רחב. בנוסף, סוללה של כ-15 קוט"ש מספקת כוח למנוע חשמלי הניצב על הציר האחורי. למנוע הזה 108 כ"ס ובסך הכל רכב הארבע על ארבע הזה מציע למעלה מ-300 כ"ס.
לצערנו, בגלל היערכות לקויה של היבואנית למבחן קיבלנו את הרכב כמעט ריק מחשמל, עם טווח של 10 ק"מ בלבד על השעון וללא כבל לטעינה. אותם קילומטרים נעלמו די מהר (בערך אחרי 6 ק"מ, למרות נהיגה במתווה נינוח ועירוני). אחריהם נותרנו עם מנוע בנזין שנעזר במנוע חשמלי ושניהם יחד צריכים לסחוב הרבה משקל.
האמת? הופתענו. האיווק מרגיש חזק יחסית ומאוד גמיש גם כשרוב מיץ החשמל החזיר נשמתו לבורא. הוא ממהר להתקדם, יוצא לעקיפות ללא בעיה מיוחדת ואפילו משמיע צליל מנוע חביב למדי. אפשר "להאשים" בביצועים את המומנט האדיר - 55 קג"מ.
צריכת הדלק בסוף המבחן לא הייתה רעה ועמדה על כ-11.2 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
אל תצפו למכונית ספורטיבית, שכן למרות המראה הדרמטי - לא לשם מכוון האיווק. האחיזה שלו גבוהה מאוד ולמרות המשקל הכבד הוא ניטראלי מאוד ולא נוטה לתת היגוי או להיגוי יתר. הוא גם לא ממש מתרשם מהעברות משקל ולא שש לעוט על פניות. ההיגוי כבד אך מרגיש אלסטי והרכינה ברורה בסיבובים.
מערכת ההנעה הכפולה פועלת באופן מרשים וממש אפשר להרגיש אותה מתערבת ומתקנת בסיבובים מהירים וארוכים או בנסיעת שבילים.
סיכום
ריינג' רובר איווק נמצא בקטגוריה קשוחה ולא פשוטה. מסביבו לרבים מהמתחרים יש הנעות דומות והוא צריך לתת מענה איכותי מאוד. הנקודה עם האיווק שהוא מתבסס בעיקר על העיצוב יוצא הדופן ותא הנוסעים היוקרתי. במקומות אחרים בהם הוא היה לא רע בגרסאות עם מנוע בנזין, כמו בתחום נוחות הנסיעה, הוא פחות מבריק בגרסת הפלאג-אין. מצד שני, רבות מהמתחרות שלו סובלות מבעיות דומות.
כך, הסיבות לרכוש את האיווק נותרו דומות לגרסאות הרגילות וכך גם היחס בינו לבין התחרות בשוק. נכון, הטווח החשמלי לא יוצא דופן בפועל, אך גרסת הפלאג-אין נהנית בכל זאת מיכולת חשמלית מסוימת וגם מביצועים מצוינים. כשכל זה מגיע במחיר שדומה לגרסאות ה-2.0 ליטרים, נדמה שמדובר בגרסה בהחלט משתלמת.
לדגמי לנדרובר בישראל - לנדרובר
פורסם לראשונה ב- 10.05.21
למאמר זה התפרסמו 0 תגובות