רנו ידעה ימים יפים בתחום המשפחתיות, לצד תקופות מאתגרות עם דגמים לא פשוטים לשיווק. הדור הראשון של המגאן, שנחת בארץ ב-1996 ("הגיע זמן המגאן"), זכה להצלחה מרשימה; הדור שאחריו, המגאן 2 המעוצבת, התקבלה בהססנות מסוימת וגם זכתה לביקורות על אמינות לא מושלמת. הפלואנס, נציגת הדור השלישי, התקבלה בחשדנות למרות החלפת השם - אך זכתה להצלחה אדירה כאשר הושקה גרסת הדיזל החסכונית במחיר של משפחתית בנזין רגילה.
בדור הרביעי של המגאן נראה שהלקחים כבר נלמדו. שני הגורמים המרכזיים להצלחה - מנוע הדיזל ושינוי השם - המשיכו גם לרנו גרנד קופה, ואליהם הצטרפו גם עיצוב מרשים, רשימת אבזור נדיבה ומימדים מכובדים. האם רנו מגאן - כפי שכתוב על אחוריה, לצד השם גרנד קופה - תחזיר את תהילתה של המגאן הראשונה? ואיך היא ביחס למשפחתיות של ימינו?
אם הקליאו סימנה את המעבר של רנו לעיצוב מוחצן ובולט, אז המגאן החדשה לוקחת את זה שלב אחד קדימה. בחזית בולט סמל גדול מימדים, גריל עמוס כרום ויחידות תאורה ענקיות, עם מסגרת בצורת האות C ותאורת לד מרשימה. מדובר גם במכונית גדולה - אחת הארוכות והרחבות בקבוצתה, והעובדה שמימד הגובה שלה נמוך משל מתחרותיה תורמת להדגשת הפרופורציות. הקורה האחורית, שמתמזגת במתינות לתוך הישבן ונועדה לשוות לה מראה של קופה, לא מספיק בולטת - בטח שבהשוואה למכוניות קופה 4 דלתות אחרות, כמו אודי A7 או ב.מ.וו סדרה 4 גרנד קופה. המשפחתית של רנו, אם כן, היא הרבה יותר גרנד מאשר קופה.
בתוך תא הנוסעים יש הרבה פחות חידושים. שילוב הצבעים הבהיר נראה מכובד, וכך גם הפלסטיק (דמוי הקרבון?) שנמצא על הדלתות והדשבורד, אך מבחינה עיצובית אין כאן הברקות נוסח אופל אסטרה או מאזדה 3. הקווים ישרים ומאוד שמרניים.
תא הנוסעים
איכות החומרים טובה בדרך כלל, הפלסטיקים רכים ונעימים למגע במרבית המקומות, אך לא משדרים תחושת יוקרה. זה בסדר - מדובר בכל זאת במשפחתית עממית - אך יש מכוניות שמחניפות יותר לנהג.
האלמנט המשמעותי ביותר בתא הנוסעים הוא מסך המולטימדיה האנכי והגדול. הוא לוכד את תשומת הלב מיד, וגם אם לא שמתם לב אליו ברגע הראשון - תידרשו להשתמש בו לכל פונקציה אפשרית ברכב: מוזיקה, טלפון, מיזוג אוויר ואפילו כיול מצבי הנהיגה. מצד אחד זה יוצר נקיון, והעובדה שהמסך אנכי וגדול מאפשרת למקם עליו כפתורים גדולים וברורים. מצד שני, אנחנו לא אוהבים את העובדה שצריך תמיד להסתכל על המסך לפני ביצוע פעולה.
בקרת האקלים, שנפתחת בגלילה מלמטה, לא נפתחה לנו בניסיון הראשון אפילו פעם אחת. אמנם, יש גלגלות לקביעת הטמפרטורה, אך מאפיינים אחרים דורשים שימוש במסך. צריך לשוטט בין התפריטים כדי למצוא פקודות שונות של הטלפון, הרדיו והניווט המקורי (לא אינטרנטי, ולכן פחות שימושי). לזכותה של המערכת נציין את עובדת היותה דוברת עברית, קלה יחסית לתפעול כאשר מביטים במסך וגם עשירה בפונקציות. כל משתמש ברכב, למשל, יכול להגדיר לעצמו את סדר הכפתורים, צלצול הטלפון, תחנות הרדיו המועדפות ועוד.
אלמנט מודרני נוסף הוא לוח המחוונים הדיגיטלי, גם הוא דובר עברית מלאה (כמעט: נסו לפענח את הביטוי "עצור סע מושבת מושבתת"), ומציע גם תצוגות מתחלפות בצבעים משתנים, המותאמים למצב הנהיגה שנבחר. להשלמה שתלה רנו תאורת אווירה בדלתות ובקונסולה המרכזית, פריט המוכר בסגמנטים גבוהים יותר.
עוד ברשימת האבזור, ניתן למצוא כמעט כל פריט שקיים בקטגוריית המשפחתיות - וגם כאלה שלא: בקרות אקלים ושיוט, חיישני חניה היקפיים עם מצלמת רוורס, כניסה והנעה ללא מפתח ותא מטען הנפתח בהושטת רגל בלבד. העובדה שבשנת 2017 משווקת רנו רכב משפחתי ללא מערכות בטיחות אקטיביות, אלא עם מערכת מובילאיי בלבד, ראויה לביקורת חריפה.
במימד הפרקטי, רנו גרנד קופה מציגה תא נוסעים מצוין: שופע תאי אחסון מלפנים, ומאוד מרווח מלפנים ומאחור. המושבים עוטים ריפוד נעים של בד המשולב בעור, והם גדולים ונוחים בדרך כלל. מאחור המרווח לרגליים מצוין - בזכות בסיס גלגלים של 2.71 מ' - אך כפות הרגליים עלולות להתנגש במושב הקדמי, באם זה ממוקם נמוך. הרוחב יספיק ל-3 נוסעים, שיהנו גם מפתחי מיזוג ותאורת קריאה. מבנה ה"גרנד קופה" גורם לגג להשתפל מוקדם מאוד לאחור, וכך נפגע המרווח לראש. הח"מ, בגובה 174 סנטימטרים בלבד, מצא את כיפתו במפגשים תכופים עם התקרה.
תא המטען מציע נפח מצוין של 503 ליטרים, אך כמו במכוניות סדאן אחרות - הפתח צר ולא קל להטעין לתוכו חפצים גדולים.
נוחות נסיעה
בקטע הראשון של נהיגת המבחן, מתל אביב על כביש מס' 1 לכיוון ירושלים, רנו גרנד קופה הרשימה אותנו במיוחד. היא היתה יציבה, שלווה, שקטה ומאוד נוחה. בהמשך, כשירדנו לכבישים איכותיים פחות באיזור לטרון ובכבישי השומרון, זיהינו את אחד המאפיינים המוכרים של מכוניות "גלובאליות", כאלו שנועדו להתמודד גם במדינות מתפתחות. הגרנד קופה רכה, מעט רכה מדי, אבל לא באופן האמריקאי - אלא בצורה מעט מפוזרת, כזו שגורמת לרכב לנוע יתר על המידה אחרי רצף שיבושים, יחד עם רעשי מתלים נוכחים.
זה לא הופך אותה למכונית לא נוחה - להיפך, את רוב השיבושים היא סופגת מצוין, והיא לא תגרום לתחושת קופצנות. אבל משהו בדרך שבה היא מתמודדת איתם הופך אותה לקצת פחות מעודנת, למשל, מפורד פוקוס או יונדאי אלנטרה.
מנוע ותיבת הילוכים
כאן אין חידושים. רנו גרנד קופה התייצבה למבחן עם מנוע הדיזל המוכר, אותו אחד שהיה בפלואנס - ומשרת גם בדגמים רבים של רנו, ניסאן, דאצ'יה ואפילו מרצדס. הנפח הוא 1.5 ליטר וההספק עומד על 110 כ"ס. ביציאה מהמקום הוא לא מרגיש חזק במיוחד, ודף הנתונים מגבה את התחושות ומספר על 12.5 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. אם מנסים לסחוט ממנו כוח בלחיצת דוושה אגרסיבית, מקבלים בעיקר תוספת של רעש.
אבל בשיוט נינוח, בעקיפות, עליות או פשוט בנסיעה שגרתית, מדובר במנוע נהדר. חלק, נעים, עם כוח רב שזמין בסל"ד נמוך וגם עם מעט מאוד רעשים האופייניים למנועי דיזל. כאן המחמאות מגיעות לבידוד של הגרנד קופה.
תיבת ההילוכים, רובוטית כפולת מצמדים עם 6 הילוכים, היא מהטובות מסוגה. החלפות ההילוכים חלקות, מהירות ונעימות, והאזכור היחיד לכך שמדובר בתיבה רובוטית הוא בעובדה שהרכב לא מתחיל לנוע מיד בעזיבת הבלם, אלא דורש מעבר לדוושת הגז.
בורר מצבי הנהיגה מאפשר בחירה בין מצב חסכוני, בו הביצועים פושרים וגם המיזוג פועל בצורה מתונה, לבין מצב נוח, ספורטיבי או כזה המותאם אישית. נחמד.
צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 15.5 ק"מ לליטר. מכיוון שרכב המבחן היה חדש לחלוטין, ומכיוון שיש לנו נסיון עשיר עם המנוע הזה בדגמים אחרים, אנחנו מעריכים שניתן יהיה להגיע גם ל-17 ואפילו 18 ק"מ לליטר בתנאים מסוימים.
התנהגות כביש
לאור כיול המתלים הרך והמעט מפוזר, לא היו לנו ציפיות גבוהות בנוגע להתנהגות הכביש של רנו גרנד קופה. ובכלל, ממכונית משפחתית הציפיה היא לתחושת בטחון ואחיזה גבוהה, ולא בהכרח לאופי ספורטיבי. ועל הציפיה הזו עונה הרנו במלואה: אחיזת הכביש גבוהה מאוד, תחושת הבטחון מצוינת ואפילו הכניסה לפניה מתבצעת בחדווה מסוימת, עם הידוק מהיר של הקו בהרפיית דוושה. רכינת המרכב וההיגוי המנותק מונעים ממנה להיות ספורטיבית כמו פורד פוקוס או מאזדה 3.
סיכום
רנו גרנד קופה, או מגאן גרנד קופה אם תרצו, היא שדרוג משמעותי לעומת הפלואנס - ואופציה משפחתית מעולה, בקטגוריה בה יש מכוניות טובות רבות. היא נוחה ומרווחת, מאובזרת במיוחד ומצוידת במנוע דיזל חסכוני ויעיל. אי אפשר להתעלם מהחסרונות שלה - ובראשם הנדסת האנוש המורכבת והיעדרן של מערכות הבטיחות האקטיביות - אך לטעמנו, קניה של מכונית משפחתית כיום צריכה להיעשות תוך ביקור באולם התצוגה של רנו. יש להם מוצר שחבל שתפספסו.
לדגמי רנו בישראל -
רנו פורסם לראשונה ב- 24.04.17
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות