רנו זואי הכפילה את קיבולת הסוללות ובהתאם גם את טווח הנסיעה. במקביל המחיר ירד, כך שיש לנו סיבה מצוינת לבחון שוב את החשמלית הקטנה של רנו
רק לפני מספר שבועות הכריזו כותרות האתרים בהתרגשות על השקת המטוס החדש של ארקיע. חברת התעופה הישראלית היתה הראשונה בעולם לרכוש את מטוס האיירבאס A321neoLR; מטוס ראשון מסוגו בעולם שמגיע לחברה ישראלית זה בהחלט לא אירוע שגרתי.
למרות ההתרגשות, צריך לזכור כי מטוסי ה-A321 של איירבאס קיימים בעולם כבר למעלה מ-25 שנה. המטוס שארקיע רכשה הוא בסך הכל גרסה עם מיכלי דלק מוגדלים וטווח טיסה מוארך (LR = Long Range). בקטנה? לא ממש. הטווח המוגדל יאפשר לארקיע להציע יעדים חדשים, מה שעשוי להשפיע על הצלחתה המסחרית של החברה.
וזה בדיוק הסיפור של רנו זואי שאנחנו פוגשים עכשיו, שנה וחצי אחרי שנהגנו בה לראשונה. הסוללות הוגדלו ל-41 קוט"ש, טווח הנסיעה כמעט הוכפל, המחיר ירד ל-125,000 שקלים ופוטנציאל המכירות צמח משמעותית. זהו לא מבחן דרכים מלא - את רוב הדברים שצריך לדעת על הזואי כבר פרסמנו בעבר, וצריך גם לומר שטרם קיבלנו את ההזדמנות לבחון את הזואי שוב באופן מקיף. אבל למרות זאת, יש לנו כבר לא מעט דברים לספר עליה.
***
בשנתיים שבהן היא נמצאת בישראל, נמכרה רנו זואי ב-200 יחידות בסך הכל. 150 מתוכן רכשה חברת קאר2גו לטובת השכרה בערים, ואת 50 היחידות הנותרות רכשו מדינת ישראל ועוד כמה לקוחות פרטיים. כמו במקרה של ניסאן ליף, קרסו מוטורס לא מצליחה להביא את בשורת החשמל להמונים. אבל צריך להיות הוגנים ולומר שבניגוד למרבית היבואנים האחרים, הם לפחות מנסים.
הטווח המוגדל, לדברי בכירי היבואנית, אמור לשנות את תמונת המצב. היכולת לנסוע 300 ק"מ בין טעינות (זהו נתון היצרן העדכני) אמורה לקרוץ ללא מעט לקוחות חדשים. גם המחיר שנחתך בכ-20,000 שקל ודאי יעזור, וההבטחה היא לכמה מאות כלי רכב שיעלו על הכביש במהלך 2019.
***
אנחנו יוצאים מפתח תקווה עם סוללה שמלאה ב-41 קוט"ש של חשמל. השעון מבטיח טווח של 299 קילומטרים, כפי שמציינים נתוני היצרן. המסלול: צפונה דרך כביש החוף, עליה לזכרון יעקב, משם נרד לכיוון פרדיס ונחזור למרכז דרך כביש 6. זה לא מה שמאפיין את הנהיגה ברכבים כמו הזואי, שיסעו בעיקר בעיר, אבל זאת הדרך לאתגר את טווח הנסיעה שלה - שכן בניגוד למכוניות המונעות בבנזין וסולר, החשמליות חסכוניות יותר דווקא בעיר.
על מכתשי האספלט באיזור התעשיה סגולה הזואי מצליחה להיות נוחה באופן יחסי. משקל עצמי של כמעט 1.6 טון מכתיב סגירת מתלה רועשת מדי פעם, אך מרבית השיבושים נספגים היטב מתחת לגלגלי ה-16 אינץ'. במהירויות האלו נהנים גם מהשקט המופתי שבו פועל המנוע החשמלי.
הזואי, אגב, לא מסבכת את הנהג כמו רכבים חשמליים אחרים. יש ידית הילוכים פשוטה לתפעול, לוח מחוונים קריא וגם המולטימדיה - שסובלת מעומס מידע ופונטים קטנים - היא לא משהו חריג בנוף המכוניות של 2018.
***
ביציאה מהעיר השקט מופר על ידי רעשי רוח וכביש נוכחים. את המנוע אמנם לא שומעים, אבל הפער בין הזואי לבין מכוניות לא חשמליות כמעט ולא קיים באספקט של בידוד הרעשים.
אנחנו בוחרים במצב אקו כדי למקסם את טווח הנסיעה, אבל מגלים מהר מאוד שהוא מגביל את מהירות הנסיעה ל-96 קמ"ש - וזה לא הקצב המתאים לכביש החוף. אנחנו נאלצים לחזור ממסך ירוק לכחול ושומרים על קצב תנועה סביר של 100-110 קמ"ש.
בתחנת הכוח של חדרה אנחנו עוצרים למנוחה וצילומים. העשן של הארובות מזכיר לנו שמכוניות חשמליות לא מחסלות את הזיהום, אלא בסך הכל מעבירות אותו מהאגזוז אל הארובות. יש עוד כמה בעיות שצריך לפתור בדרך לעולם נקי יותר. בגלל שאין צליל למנוע, קל לשכוח את הרכב "מונע" ולצאת ממנו. הזואי מתריעה בשלל צפצופים על כרטיס המפתח שנשאר ברכב.
רגע לפני הטיפוס לכרמל אנחנו עוצרים לבדוק את טווח הנסיעה הנותר. אחרי 58 קילומטרים צרכנו 9 קוט"ש, מה שאומר שנותרו לנו לפי מחשב הדרך עוד 196 קילומטרים; הצריכה שמציג המחשב היא 16.3 קוט"ש ל-100 ק"מ. או בפשטות, על נסיעה של 58 ק"מ "שרפנו" טווח של 103 ק"מ.
את העליות של זכרון יעקב מחסלת הזואי בלי בעיה מיוחדת. הגרסה המעודכנת שלה מעלה את ההספק מ-88 ל-109 כ"ס; היא עדיין מאיצה לאט יחסית למכוניות סופר מיני מודרניות שמצוידות במנועי טורבו (הסיבה לכך היא המשקל הגבוה), אבל המומנט הנדיב מאפשר לה להתמודד עם עליות בקלות. בירידה אנחנו מגלים שאין הילוכים שאפשר להוריד ואפילו לא מצב לתגבור הבלימה הרגנרטיבית, כפי שקיים במכוניות היברידיות. התחושה המשונה של הבלמים דורשת הסתגלות.
***
שמים בהירים, נוף נהדר לים, ארוחת צהריים. הזואי נחה וגם אנחנו. עוד לפני חישובי הכדאיות, צריך לומר שזו מכונית סופר מיני לא רעה - אבל יש טובות ממנה. לאור העובדה שהיא הושקה כבר ב-2012, זה לא מפתיע.
רשימת האבזור, למשל, לא עומדת בסטנדרטים הנוכחיים של הקטגוריה. אין לזואי מערכות בטיחות אקטיביות, כסא הנהג לא מתכוונן לגובה ואין תוכנת ניווט במערכת המולטימדיה; גם מבחינת השימושיות והמרווח הזואי בסדר ביחס לקבוצתה, אבל תאכזב את מי שציפה לקבל קצת יותר במכונית שעולה 125 אלף שקל. איכות החומרים גם היא בינונית בלבד.
אנחנו יורדים לכיוון ואדי מילק, בדרך לכביש 6. בנסיעה חזור הקצב עולה לסביבות ה-120 קמ"ש, שזה לא רחוק מהמהירות המרבית של הזואי. היא מוגבלת ל-135 קמ"ש במטרה לשמור על הסוללות.
מבחינת ביצועי המנוע היא מסתדרת מצוין בקצב הזה. אין לה בעיה לעקוף בקלילות, הכוח זמין באופן מיידי והתגובות נהדרות. בידוד הרעשים הופך פחות טוב ככל שהמהירות עולה. הגיוני.
מה שעוד הופך פחות טוב במהירויות האלה זו צריכת החשמל. אנחנו מגיעים בחזרה לגוש דן עם צריכה שעלתה ל-18.3 קוט"ש ל-100 ק"מ; זה משאיר אותנו עם טווח של 70 ק"מ בלבד אחרי 150 ק"מ של נסיעה. כלומר, בהנחה ואנחנו לא רוצים להגיע לעמדת הטעינה על אדי החשמל, הטווח הריאלי בנסיעה בין עירונית הוא סביב ה-200 ק"מ. במהירויות עירוניות הנתון כנראה יהיה גבוה יותר.
***
בסוף היום אנחנו מגיעים למשרד, מוציאים דף ועפרון ויושבים לחשב את הכדאיות. רנו זואי עולה כיום 125,000 שקלים. עמדת טעינה עולה עוד 6,000 שקלים כך שהמחיר הכולל הוא 131,000 שקלים. נניח לצורך העניין שהלקוח ירכוש עמדה אחת (אף כי יהיו לקוחות שירצו עמדה נוספת למקום העבודה).
עלות החשמל בצריכה ביתית עומדת כיום על 0.54 שקל לקוט"ש, כך ש"מיכל מלא" בזואי יעלה 22.1 שקלים. אם נצא מנקודת הנחה אופטימית שלפיה ניתן להגיע לטווח של 250 ק"מ (על אף שמדדנו נתונים פחות טובים בנסיעת המבחן), זה אומר שכל ק"מ בזואי יעלה לנו 8.8 אגורות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רכב פרטי נוסע בממוצע 17,500 ק"מ בשנה. עם רנו זואי עלות החשמל תעמוד על 1,550 שקל בשנה.
עכשיו ניקח לשם השוואה את מכונית הסופר מיני הנמכרת ביותר בישראל בשנה הנוכחית - טויוטה יאריס. לצורך העניין נתעלם כרגע מהגרסה ההיברידית שלה, ונחשב את עלות הנסיעה בגרסת הבנזין - איתה מדדנו צריכה של 15.4 ק"מ לליטר. זהו נתון סביר למכונית סופר מיני מודרנית. במחירי דלק של 6.5 שקלים לליטר, כל ק"מ ביאריס עולה 42 אגורות; זה אומר שבנסועה שנתית ממוצעת של 17,500 ק"מ ביאריס נשלם על הבנזין סכום של 7,386 שקלים. 
אם כך, הפער בעלויות הדלק עומד על 5,836 שקלים בשנה לטובת רנו זואי. אבל רגע: הזואי עולה 131,000 שקלים כולל עמדת הטעינה, בעוד היאריס נמכרת במחיר שמתחיל כבר ב-101,000 שקלים. פער של 30,000 שקלים. המשמעות היא שיעברו יותר מ-5 שנים עד לרגע שבו נתחיל להרוויח משהו מהחסכון בעלויות התדלוק.
ברנו טוענים גם לחסכון בעלות הטיפולים - וזה הגיוני, שכן אין לזואי שמנים, מצתים או מסננים שונים. אך למרות זאת צריך להיכנס אחת לשנה לטיפול במוסך היבואן, שעולה כ-400-450 שקלים. זה לא מעט עבור החלפת מסנן מזגן ובדיקת בלמים, ובכל מקרה זהו פער זניח בהשוואה לטיפול ברכב עם מנוע בנזין.
אגב, אם תציבו במקום היאריס את סיאט איביזה, שעולה רק 91,000 שקלים ומציגה צריכת דלק דומה לזו של היאריס - יחלפו כמעט 7 שנים עד שתתחילו לחסוך. ואם במקום היאריס הרגילה תיקחו יאריס היברידית, הפער בעלויות התדלוק יצטמצם ל-4,137 שקלים בשנה בלבד - ולמרות מחירה הגבוה יותר של היאריס ההיברידית, לזואי יקח 6 שנים להדביק אותו.
או במילים אחרות - צריך להחזיק ברנו זואי הרבה מאוד שנים כדי להתחיל לחסוך כסף, וזה עוד לפני שדיברנו על ירידת הערך הבלתי ידועה. ככל שרכבים חשמליים יהפכו נפוצים יותר, מחירי החשמל לתחבורה צפויים לעלות - כך הצהירו אנשי משרד האנרגיה, שמבינים כי המדינה לא תוכל לוותר על ההכנסות ממיסי הדלק.
ברנו מבינים את המשמעויות של זה, אבל מעריכים בכל זאת כי הזואי תקסום לכמה מאות לקוחות בשנה הקרובה. זה הגיוני: טכנולוגיה חדשה פונה ללקוחות שלא מחפשים בהכרח את החסכון הכספי, אלא מעוניינים בתדמית הנקיה, בחויית הנסיעה השונה של הרכב החשמלי ורוצים להיות הראשונים שמאמצים את הנעת העתיד. Early Adopters, הם נקראים בשפה השיווקית.
ואחרי כל חישובי העלויות והקהל הפוטנציאלי, צריך גם לומר שהזואי היא סנונית ראשונה ומאוד מעניינת, המבשרת על גל של רכבים חשמליים שצפויים להגיע לישראל בקרוב. אודי ויגואר כבר השיקו כאן רכבי פנאי חשמליים, בקרוב מאוד תשיק יונדאי גרסאות חשמליות לאיוניק ולקונה ואחרים צפויים להצטרף בהמשך. בשנת 2019 נראה יותר ויותר ישראלים שמחפשים מטען, ולראשונה אי פעם - זה לא יהיה קשור לסוללה המתרוקנת של הסמארטפון.
לדגמי רנו בישראל - רנו
פורסם לראשונה ב- 28.11.18
1. אמיר
יש לכם טעות בחישוב, 28-11-2018
פער המחיר בין הזואי ליאריס של 30 אלף ₪ לא מייצג את הפרשי העלות ביניהם בפועל אלא ירידת הערך על הסך של 30 אלף ה₪ היא העלות בפועל שכן הרכב הרי נמכר כמשומש (לפי שיטת החישוב שלכם רכב שנרכש שווה אפס ₪ מייד לאחר רכישתו). בהנחה של ירידת ערך ממוצעת של 10 אחוז בשנה על הזואי, הזואי תפסיד כ- 3,000 ₪ יותר בשנה מהיאריס אבל באותה השנה ממש היא תחסוך כ- 5,800 ₪ עקב עלויות חשמל נמוכות יותר מעלויות הדלק של היאריס. בשורה התחתונה הזואי תחסוך כל שנה כ- 2,800 ₪ יותר מהיאריס ולא צריך להמתין בכלל. אם ניקח בחשבון לקוח שעיקר נסיעתו היא עירונית, צריכת הדלק של היאריס תהיה כ- 1 ליטר ל- 10 ק״מ, והיא תצרוך כבר 11,375 ₪ (בנסועה של 17,500 ק״מ בשנה) וזה אומר שהזואי כבר תחסוך סך של 5,575 ₪ יותר מהיאריס (ואפילו יותר מכך מאחר ובעיר צריכת הדלק של הזואי תהיה יותר טובה מהמבחן שלכם).
2. טעות בחישוב המשך
אמיר , 28-11-2018
נסביר לכם בשפה קלה יותר. הרנו זואי עולה 125 אלף ₪. היאריס עולה 101 אלף ₪. נניח שיש לשני הרכבים ירידת ערך של 50 אחוז בחמש שנים. הזואי תפסיד 62,500 ₪, היאריס תפסיד 50,500 ₪. כלומר הזואי תפסיד 12 אלף ₪ יותר. פלוס עלות עמדת הטעינה בסך של 6,000 ₪, סה״כ הפסד בסך של 18 אלף ₪ יותר מהיאריס. לעומת זאת הזואי תחסוך בתקופה הזאת סך של 5,836 ₪ לשנה ובחמש שנים סך של 29,180 ₪. דהיינו הזואי תחסוך סך של כ- 11 אלף ₪ יותר מהזואי בחמש שנים (ואם נוריד על עלות עמדת הטעינה מאחר והיא תמשיך לשמש אותך גם לגבי רכבים אחרים הפער לטבת הזואי יהיה בסך של 17 אלף ₪ בחמש שנים). כאמור אם מדובר ברכב שיסע רק בסביבה עירונית הזואי תחסוך כל שנה סך של 9,825 ₪ (1,550 ₪ עלות חשמל שנתית זואי לעומת 11,375 ₪ עלות דלק ביאריס) וסה״כ הזואי תחסוך לעומת הזואי בחמש שנים סך של 49,125 ₪. נפחית את הסך של 18 אלף ₪ ירידת ערך עודפת והזואי תחסוך סה״כ כ- 31 אלף ₪ יותר מהיאריס בחמש שנים.
הסוללה עולה 150000 שקל כול כ5 שנים צריך להחליף
4. בעיות חשמל?
הרצל, 29-11-2018
הצרפתיות ידועות בבעיות חשמל.. קצת אירוני לקנות רכב חשמלי מיצרן שידוע ברכבים עם בעיות חשמל לא?
בהתחלה תלו שני שלטים עם טיזר "0 שקלים לדלק!" והיום שמו את הפרסומת עצמה עם האותיות הקטנות, 125,000 ש"ח לפני אגרות ו-6,000 ש"ח לעמדת טעינה - זה 100,000 ק"מ של דלק חינם מההפרש למכונית מיני מקבילה שעולה 90,000 ש"ח. בושה!
7. זה לא נכון לעשות חשבון כספי כזה,
ארמיס, 29-11-2018
חשבון כספי של "כדאיות" רכישת רכב חשמלי הוא נונ-סטרטר,והחשבון שנעשה בכצה לא נכון כי הוא מתעלם מעליות התחזוקה הגבוהות של מנועי בעירה, וריבוי החלקים הנעים במנועים כאלה..בעוד לרכב חשצלי אין עלויות תחזוקה שוטפות, כי אין בן משאבות, רצועות, נוסלי קירור, רדיטור, מצתים שצתכלים, שמני מנוע וגיר ועוד.
ובעיקר חשבון כלכלי כזה איננו נכון כי לפי זה נמשיך לזהם עצמנו לדעת עוד 200שנה לםחות , כי עד אז יש עדיין רזרבות של נפט....
לפי המצה הנוכחי , יש כבר הרבה רכבים חשמליים, מכלממיני יצרנים וכל מיני גדלים,, ומחירי ה4כה החשמלי כבר סבירים, ולכן הדבר הנכון לעשותו הוא לא להותיר את גורל כדור הארץ ואיכות חיינו לכוחות השוק וליצרני תזקיקי הנפט, אלא רק בדרך של חקיקה פרלמנטרית לקבוע בחוק כי החל משנת 2030(לכל המאוחר) לא יימכרו יותר לצרכנים רכבים פרטיים בעלי מנועי בעירה ...אחרת הסאגה הזו של איך ולמה זה "משתלם" לפרט לעבור לשימוש ברכב חשמלי לא תגמר, עד שלא ייגמרו מאגרי הנפט, ואחר כך יוכיחו שניתן להניע מנועי בעירה פנימית באתנול, ובהבנזין סינטטי, כפישייצרו הנאצים הגרמנים בסוף מלחמת העולם(כי לא נותרו בידיהם טריטוריות עם בארות נפט).
לסוללה יש 8 שנות אחריות ...
תגיד לי אתה רציני? משלמים על הרכב 125 אלף שקלים והסוללה תעלה 150 אלף?! במילים פשוטות דביל
10. הניסיון לעומת הערכות אצבע - רק רכב חשמלי
מאיר, 04-12-2018
לא אכנס לדיוני עלויות כי את עיקר העלויות העתידיות קשה להעריך. ואף אחד לא יכול לנחש מה יהיה ערך הרכב החשמלי בעוד 8 שנים, או מה יהיה מחיר החשמל לתחבורה בעוד 8 שנים. אבל אל תתפלאו אם אקבע מניסיוני שמחיר הרכב החשמלי יהיה גבוה יותר משמעותית מרכב מיני או טויוטה הפופולרי כיום.
אני נוסע בחשמלית של בטר-פלייס משנת 2012 (היה רכב של בני שעבד בחברה עד לפירוקה). לפני 3 שנים רכשתי את המכונית במחיר של 42,000 ש"ח. עתה אני יכול לקבל תמורתה אצל קרסו 35,000 ₪, או 45,000 ש"ח ברכישת רכב, למשל זואי. הנה תראו כיצד המציאות מכה את כל התחשיבים. שני התמורות לחשמלית הזקנה שלי הינן פנטסטיות, תראו לי רכב אחד שתמורתו עולה על רכישתו. איך אתם יודעים שכך לא יהיה עם הזואי בעוד 8 שנים כשארצה להחליפו במכונית אחרת? כך הרי מתנהל המסחר במכוניות, משדרגים את הרכב הישן ויוצאים עם חדשה.
במצב זה עלות הזואי עבורי היא 86,000 ₪ במקום 131,000 ₪, כולל נקודת הטעינה. כמובן שבעלות שכזאת כל תחשיב הכדאיות משתנה והזואי ממש קורצת. וזה נכון.
עלויות שוטפות - נכון שכמו לכל מכונית חדשה באחריות צריך לבזבז כסף על ביקורי חינם במוסך. אבל החשמלית אין מה לעשות. לדעתי מדובר על מקסימום 500 ש"ח כי בחשמלית אין מה לעשות. אבל אף אחד לא יתווכח איתי שברכב מנוע בעירה ההוצאה תמיד גדולה יותר.
במקרה שלי, הוצאות התחזוקה בחשמלית הן אפס מוחלט, מדהים, אפילו לא ברקסים. כמובן לא שמן, מים, דלק, פלגים, מפלט, כל מחני סנסורים ופילטרים ופקונגים וכל שאר הצרות הישנות שתמיד עומדים אחריהם מוסכניק והוצאות. רק צמיגים פעם, והיות ואני מחפש בנרות להשקיע איכשהו במכונית, אני נוסע רק בצמיגי מישלן, כי אין לי במה להשקיע. אגב אני ממליץ על צמיגים משובחים ולא סיניים במבצע לחנוכה, כי משקל הרכב גבוה ביחס לגודלו וגם לחץ האויר גבוה מהמקובל.
בנוסף, השקעתי בגלגל רזרבי קומפלט עם הצמיג, כי בחשמלית שלי יש ערכת ניפוח ואין גלגל רזרבי. מצבים כאלה, כמו חצאי גלגלים רזרביים לא מקובלים עלי. אז השקעתי 12- ש"ח על גלגל רזרבי קומפלט, ואותו אשמור גם לזואי, במידה וארכוש אותו.
בעיית הטווח היא המרכזית המעסיקה את הנהג. החברה מבטיחה אחריות למשך 8 שנים להחלפת הסוללה בגריעת הספק של 30%. כך שלמשך 8 שנים אני רגוע, ככל שניתן. מה יקרה עם רכבי הבעירה הפנימית בעוד 8 שנים? כל אחד לעצמו והערכותיו. כנראה שהערך ינוע להערכת גרט.
תשתית נקודות טעינה תשתפר וכנראה תתפתח בשנים הקרובות, נקודה לטובת טווח הנסיעה.
חווית נהיגה- אין מה להשוות למכונית מקובלת רעשנית. כל אחד וחוויותיו, אבל דממת החשמלית יחודית ואין דומה לה.
עלויות נסיעה- אני קורה את התחשיבים המסובכים. נכון להיום ככלל אצבע, עלות הנסיעה בחשמלית ביחס לתואמי טויוטה- 20%. ככל שנוסעים יותר כך מחייכת החשמלית ומחייך גם הנהג. אל תשכחו שתשכחו מתחנות דלק, ותרשו לי לגלות לכם שבאווירתן מצוי הבנזן המסרטן הוודאי בשיעור של עד 1% בבנזין. באותן תחנות תבקרו עם הטויוטה פעם בשבוע בערך, לבד או עם המשפחה והילדים. שיהיה לבריאות, אתם משקללים את הבנזן?
ואגב באותו עניין פעוט, איך ניתן לשקלל את עצם הנוחות והזמינות של "תדלוק החשמל" בבית, בשקט, ברוגע. כמה חסרים המעכרים, זייפני השמנים והדלקים, הצעקות והתור. כשאני חולף או מתדלק את מכוניתי השניה, אני נזכר שאכן, היו זמנים והיו תחנות שאנשים ממתינים ליד מכוניותיהם ונהנים מחווית ניחוח האדים.
הנסיעה בחשמלית מאתגרת את המוח הפרטי ומחייבת תכנון הנסיעה, כל עוד המדינה אינה מרושתת בנקודות טעינה. צריך לחשוב על הטווח והטופוגרפיה. מי שמגיע לביתו לאחר ירידה שונה מזה המתגורר לאחר עליה, כי האחרון צריך להותיר הספק מנוע לעליה, הגבוה משמעותית מההספק הממוצע בדרך האופקית. רוצה לאמר, זה שמגיע לביתו בירידה יכול להגיע לגבול ההספק, כי הירידה תמלא את הסוללה. וזה התגורר בקצה העליה, חשבון האחוזים וההספק מסתיים רק בחניון הביתי. כך שהייתי אומר שאין זה הרכב המשפחתי השני הקלאסי, המיועד לאישה הממהרת, הקלאסית.
11. טעות, השקעתי 120 ש"ח בגלגל רזרבי.
מאיר, 04-12-2018
מתנצל.
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
