רנו זואי - מבחן וידאו

בתוך תא הנוסעים העיצוב והאווירה שונים מאוד מהמקובל. הכי בולט כאן הוא הצבע הלבן והפלסטיקה הבהירה שמקיפה אותו. ההרכב הזה אינו מספק תחושה סופר-מודרנית, לפעמים אפילו מעט מיושנת, אבל בהחלט מתקבלת תחושה של מכונית תצוגה מאיזושהי תערוכה בינלאומית. הפלסטיקה אינה רכה ומהודרת, אבל נראה שתא הנוסעים בנוי היטב.

תא הנוסעים

סביב הנהג והנוסע לא מעט תאי אחסון שימושיים. הנדסת האנוש מצוינת מבחינות רבות, אם כי תוכן המסכים מעט מורכב לתפעול ולהבנה תוך כדי נסיעה. מסך לוח המחוונים מחליף רקעים ומבשר לנהג על מצב הסוללה, על סטטוס מערכת החשמל (אם היא צורכת חשמל או דווקא נטענת מבלימה, למשל) וחשוב מכל - כמה קילומטרים נותרו עד לטעינה הבאה.

במסך המגע המרכזי מוטמנים רכיבי תפעול של שלל מערכות וסביבות מידע. מלבד דיבורית ונגן רדיו ומוזיקה יש כאן מסכי מידע מפורטים ועשירים יותר ויזואלית במצב החשמל ומחשב דרך עם מידע חשמלי על הצריכה עד כה. כיאה למכונית ירוקה, הנהג מתוגמל בציון ירוק על הנהיגה שלו - עד כמה חסך בחשמל ועד כמה היה ידידותי לעצים.



רנו ZOE נמכרת ברמת גימור אחת, אינטנס. למרבה הצער היא אינה עשירה באביזרי בטיחות - יש 4 כריות אוויר בלבד ואין מערכות אוטונומיות כמו בלימה או היגוי אוטומטי. רמת האבזור הזו כן כוללת מערכת בקרת אקלים, גלגלים גדולים ויפים, מפתח חכם וגם כבל טעינה, שעוד נגיע אליו.

המושבים הקדמיים מרווחים ונוחים. רצפת החלק האחורי של המרכב גבוהה, בשל ערכת הסוללות ככל הנראה, והמרחב לנוסעים מבוגרים מצומצם מאחור.

תא המטען דווקא גדול מאוד ולמרות שהוא מעט עמוק מדי, הוא שימושי מאוד: נגיש ומרווח ומצויד בווי תלייה לשקיות.

נוחות נסיעה

מכונות הגילוח הוציאו שם רע למנועים החשמליים. המנועים האלה דווקא שקטים מאוד ואינם רוטטים כלל. השקט הזה עלול להיות מסוכן להולכי רגל, שמגלים פתאום טון וחצי מהירים ליד גופם, אבל בשל כך מצוידת המכונית במסך של צלילים עתידניים משעשעים, שמבשר על בואה. אפשר לנתק את הצלילים בלחיצת כפתור, אבל למען הולכי הרגל סביבכם - אל.

המכונית החשמלית מצוידת בערכת סוללות גדולה, כ-290 ק"ג, ובסך הכל היא שוקלת למעלה מטון וחצי. המשקולת הגדולה הזו יוצרת מרכב מעט קופצני לעתים, אבל בדרך כלל מדובר במרכב מרוסן, נוח מאוד וגם יציב לעילא, בעיר ומחוצה לה.

מחוץ לעיר יתרונות ההנעה החשמלית באים פחות לידי ביטוי בהיבטי הנוחות. שם ניכרים רעשי הרוח והדרך ושתיקתו של המנוע החשמלי מורגשת פחות.

מנוע, סוללות ותיבת הילוכים

עם המכוניות החשמליות שנכנסות לחיינו, אני מתחיל לתרגל חשיבה בנתונים חשמליים. 66 קילוואט יש במנוע החשמלי של הזואי. בכ"ס זה יוצא כ-88 כ"ס. הנתון אינו מרשים, בעיקר לאור המשקל הרב, והביצועים אינם מרשימים בהתאם. אבל נתון המומנט, זמינות הכוח, דווקא גבוה ומראה שכל הכוח זמין כמעט תמיד בנסיעות יומיומיות.

המנוע חלק ביותר ונעדר את הרעידות והרעשים של מכוניות רגילות. מעולה.

ערכת הסוללות הצמודה מציעה 22 קילוואט שעה של חשמל. כמות חשמל כזו מספיקה כדי להפעיל מזגן ביתי ממוצע במשך יממה שלמה, אולם מזגן אינו צריך להדהיר נוסעים וטון וחצי למהירות של 100 קמ"ש ויותר. בדף הטכני של המכונית כתוב שטווח הנסיעה שמספקת ערכת הסוללות היא 240 קילומטרים, אבל יש שם גם כוכבית. ההערה מבהירה שהטווח בפועל נמוך יותר ומושפע מכל מיני גורמים, משימוש באביזרים ואופי הנהיגה, דרך מהירות הנסיעה ומצב הצמיגים וכלה בתנאי הסביבה ובטופוגרפיה.



אז מה טווח הנסיעה האמיתי? שאלה טובה. על פי התרשמותנו במהלך המבחן, רוב הציבור יהיה רגיל לטווח נסיעה שבין 100 ל-140 קילומטרים אמיתיים, גם אם ישתמש במצב "אקו" שמגביל את מהירות הנסיעה למעט יותר מ-90 קמ"ש ומצמצם את פעילות המערכות החשמליות האחרות.

בחו"ל קיימת גרסה נוספת לזואי, ובה במקום ערכת סוללות של 22 קווט"ש, היא מכילה 41 קווט"ש. התוצאה - טווח תיאורטי של 400 קילומטרים. אפשר להעריך כי מציאותית הטווח האמיתי יהיה כמחצית מזה ומחיר מכונית כזו בישראל יהיה גבוה בעשרות אלפי שקלים. זו גם הסיבה שבשלב זה היא לא מיובאת ארצה.

טעינה

את כל ערכת הסוללות הזו צריך למלא בחשמל כל 100-140 קילומטרים, אבל הטעינה הזו לוקחת זמן. אם תתקינו בביתכם או בעבודה עמדת טעינה ביתית, תידרשו (על פי היבואנית) לכ-6-9 שעות למלא את הרכב מ-0 ל-100%. באחת מעשרות עמדות הטעינה המהירות שפרושות בעיקר במספר נקודות בערים הגדולות בארץ (בהפעלת חברת ג'ינרג'י), תידרשו לשעה כדי למלא כ-80% מהמצברים.

נכון למרץ 2017 השימוש בפרישת הסוללות נמצא בשלבים החלוציים שלו, וכך זה גם נראה: אפליקציית ג'ינרג'י אינה מפרטת תמיד היכן נמצאת בדיוק עמדת הטעינה (חפשו אותה באזור הקניון או בין קומות החניה התת קרקעיות שלו) וגם כשתמצאו, היא עשויה שלא להיות צבועה בצבעי ג'ינרג'י וחמור מכך - החניות סביבה אינן בהכרח מסומנות כחניה ייעודית לרכב חשמלי. תגיעו בטיפות האחרונות של החשמל, ואז אולי לא תוכלו בכלל להתחבר לעמדת הטעינה התפוסה. יש לאן לשאוף.

התנהגות כביש

מכונית קטנה ששוקלת כמו רנו זואי אינה יכולה להיות ספורטיבית ומאפייני הניהוג (ההיגוי החשמלי, למשל, ודוושת הבלם המסיבית) אינם מסייעים גם הם. עם זאת, המשקולת הגדולה שממוקמת בתחתית המרכב יוצרת מרכז כובד נמוך וכך המכונית החשמלית יציבה מאוד ומעניקה אחיזת כביש משובחת והתנהגות צפויה ובטוחה.

סיכום

אני לא רוצה לדמיין איך זה להחזיק בבית מקרר, מזגן או מחשב שפועלים על מנוע בנזין, אבל מנוע חשמלי יכול להיות רלוונטי מאוד במכוניות. מכוניות חשמליות עודן נדירות, אבל כניסת החשמל לצד מנוע בעירה פנימית מוכיחה את עצמה במכוניות היברידיות והיברידיות נטענות.

אז מדוע אנו עוד לא מוצפים במכוניות חשמליות לגמרי כמו זואי?

נכון לכתיבת שורות אלו עולה רנו זואי מעט יותר מ-130 אלף שקלים, כמחירה של מכונית משפחתית גדולה, בטיחותית, מרווחת ועם טווח נסיעה הכפול בארבעה, חמישה ולעתים יותר ממנה. מכונית הסופר מיני הזולה בישראל, נכון לכתיבת שורות אלו, עולה מעט יותר מ-80 אלף שקלים. ועוד לא דיברנו על הביצועים המוגבלים ועל טווח הנסיעה, שכרגע הוא על גבול הבלתי אפשרי לרוב הציבור.

רנו זואי כן יכולה להתאים בתור מכונית שנייה, לצד מכונית מרכזית שיודעת לנסוע מרחקים גדולים. המכונית המשנית הזו צריכה להסתפק בנסיעות קצרות יחסית, בעיר ובסביבתה, והיא מחייבת כמעט עמדת טעינה משלה ביעדיה הקבועים.

התחושה אחרי הנסיעה ברנו זואי היא של נגיעה בדבר האמיתי - למנוע החשמלי יתרונות גדולים, בעיקר בכך שעלות השימוש בה נמוכה ביותר והיא שקטה ונעימה מאוד. נגיעה בדבר האמיתי, אבל בשלב הבוסרי שלו, בעידן החלוצי. המכונית עמנו 130 שנה, אולי, אבל אנחנו בכל זאת בעיצומה של המהפכה שעשויה להחזיר אותה לכבישים בקרוב.


לדגמי רנו בישראל - רנו

למאמר זה התפרסמו 6 תגובות