רנו קליאו - מבחן רכב

עיצוב

את מוכרת לי מפעם, אולי מגלגול אחר? הקליאו שאנחנו פוגשים בפתח תקווה בבוקר סוער במיוחד היא מוצר די דומה לזה שנתקלנו בו לפני כ-7 שנים. גם בגיל המתקדם הזה, העיצוב לא מתיישן. הקליאו נראית נהדר, ומצליחה לחדש בזכות פנסי חזית (עם תאורת לד מלאה בכל הגרסאות) שנושאים את החותמת המוכרת בצורת האות C, מכסה מנוע נמוך יותר, חיטובים עדינים בקו המותניים וחלק אחורי קצת יותר אנכי מבעבר. סביר להניח שרוב הנהגים בכביש לא שמו לב שמדובר בקליאו חדשה.

מבפנים הסיפור שונה בתכלית. העיצוב אלגנטי ומרשים מבעבר, עם מסך מולטימדיה גדול שפונה לכיוון הנהג, גלגל הגה מעט יותר קטן, קווים רוחביים שנותנים תחושה של מכונית גדולה יותר וגם חומרים איכותיים בהרבה. בקליאו הקודמת פגשנו בעיקר פלסטיק קשיח. כאן יש גם חומרים כאלו, אך גם איזורים עם טקסטורות איכותיות יותר.
 

תא הנוסעים

מסך המולטימדיה עבר שדרוג רציני ביחס לזה של הדור הקודם. בגרסאות ה"אינטנס" הוא מגיע בגודל מקובל של 7 אינץ' ואילו ב-RS ליין הבכירה ישנו מסך אנכי בגודל 9.3 אינץ'. המסך מציג שפע אדיר של מידע ומאפשר התמצאות נוחה יחסית בתוכו, הודות ליכולת של הנהג לסדר כרצונו את מסך הבית עם "ווידג'טים" שונים. היינו שמחים לפגוש כפתורים פיזיים במקום משטחי המגע.
 

בלוח המחוונים של ה"אינטנס" ישנו מסך מידע פנימי שמציג כמות בלתי נתפסת של אינפורמציה - החל מהמהירות הנוכחית וצריכת הדלק, דרך התחנה המושמעת ברדיו, מצב מערכות הבטיחות, ועד למצפן (!) ותצוגת הניצול של ההספק והמומנט. מן הסתם יש עוד כמה תפריטים שלא הגענו אליהם. למרבה המזל לא כל המידע הזה מוצג בו זמנית, אבל הדפדוף בין התצוגות השונות עלול לגרום להסחת דעת מיותרת. גרסת ה-RS ליין כוללת לוח מחוונים דיגיטלי מלא, ושם הסיפור כבר אחר לגמרי - וניתן להגיע לסידור נקי יותר של התצוגות.

רשימת האבזור עשירה כבר בגרסת ה"אינטנס" (שאיננה זולה). המפרט כולל, בנוסף למה שהוזכר עד כה, גם בקרת אקלים, חיישני חניה קדמיים ואחוריים, מצלמת רוורס, מראות צד עם קיפול חשמלי, חיישני גשם ותאורה, בקרת שיוט רגילה וכרטיס לכניסה והנעה ללא מפתח. 
 

היצע מערכות הבטיחות כולל בגרסת הבסיס בלימת חירום אוטונומית והתרעה על סטיה מנתיב שמתבטאת ברטט בהגה. מתחרות אחרות במחירים דומים מציעות גם תיקון סטיה אקטיבי ובקרת שיוט אדפטיבית - את הראשונה תקבלו בגרסת הקליאו הבכירה, את השניה לא תוכלו לקבל בשלב זה.

גרסת ה-RS ליין מוסיפה עוד פריטי אבזור רבים - את הרשימה המלאה תמצאו בקטלוג של iCar.

ברנו גאים בהגדלת נפח תאי האחסון ברכב, מ-22 ליטרים בקליאו היוצאת ל-26 ליטרים חדשה. בפועל הקליאו אכן מציעה לא מעט תאי אחסון, אך מרבית התאים קטנים יחסית. 
 

מושב הנהג נוח, אם כי לא גדול במיוחד. בסיס המושב קצר יחסית, אך שפע אפשרויות הכוונון מאפשרות להשיג תנוחה מוצלחת.

המושב האחורי הוא מנקודות התורפה של הקליאו. זה מתחיל כבר בידית הפתיחה של הדלת: במטרה להעניק לקליאו עיצוב דמוי קופה, הוחבאה הידית בחלק העליון של הדלת. יהיו ילדים שיתקשו להגיע אליה. הדלת עצמה קטנה יחסית ודורשת התכופפות כדי להיכנס לרכב, ובמושב האחורי עצמו נתקלנו במרווח מצומצם לברכיים ולראש. לעומת מתחרות מרווחות יחסית כמו האיביזה או קיה ריו, הקליאו החדשה מציעה הרבה פחות מקום ליושבים מאחור.

תא המטען, לפחות על הנייר, הוא הגדול בסגמנט עם נפח של 391 ליטרים. בפועל הוא לא מאוד שימושי: סף ההטענה שלו גבוה מאוד ומקשה על שליפת ציוד, ואילו המבנה שלו בנוי לעומק ופחות לאורך או לרוחב. 
 

נוחות נסיעה

רמת הנוחות היתה אחת החולשות הבולטות של הקליאו הקודמת (עניין שהשתפר במעט במתיחת הפנים של 2016). בדור החדש, לעומת זאת, ישנה תחושה שהקליאו היא אחת המכוניות הנוחות ביותר בקבוצתה. היא משככת וסופגת באופן יוצא מן הכלל את שיבושי הכביש בעיר, ונותרת נעימה ויציבה גם על כבישים בין עירוניים. איכות השיכוך שלה מעניקה תחושה של רכב גדול ויקר בהרבה, וגם בידוד הרעשים מצוין.
 

מנוע ותיבת הילוכים

את הקליאו קיבלנו עם מנוע ה-1.3 ליטרים המוכר, טורבו-בנזין, שכאן מייצר 131 כ"ס ו-24.5 קג"מ. אלו נתונים יוצאים מן הכלל עבור מכונית סופר מיני, אבל הם באים לידי ביטוי בעיקר במהירויות גבוהות. ביציאה מהמקום ישנה השהיית טורבו מוחשית, וגם תיבת ההילוכים (כפולת מצמדים, 7 הילוכים) מגיבה באיטיות יחסית. תגובות התיבה משפיעות לרעה גם על היכולת של הקליאו לצאת במהירות מפניות הדוקות או אפילו סתם לצאת לעקיפה. היא לא הופכת פתאום למכונית איטית, חלילה, אבל לא בכל המצבים היא תהיה מהירה כפי שהיא מסוגלת להיות.
 

וכאשר היא מסוגלת לחשוף שרירים, כאשר הכביש נפתח והקצב עולה, הקליאו מתגלה כמכונית חזקה ומהירה במיוחד. המנוע הזה מתפקד נהדר כשנותנים לו לפרוח.

צריכת הדלק במהלך המבחן עמדה על 12.8 ק"מ לליטר בשיוט בין עירוני, ואילו לאחר נהיגה מאומצת ירד הנתון ל-11.1 ק"מ לליטר. בהקשר הזה נציין שנהגנו ברכב חדש לגמרי, עם כ-200 קילומטרים על השעון. 
 

התנהגות כביש

פעם, מכוניות סופר מיני היו שובבות, ספורטיביות ומלאות שמחת חיים. פעם קנינו רנו 5 ופיג'ו 205. היום, הקליאו מייצרת בעיקר תחושה בטוחה ושלווה. יש לה אחיזת כביש יוצאת מן הכלל, עד כמה שהצלחנו להרגיש ביום המבחן הסוער, והיא מצליחה להיכנס ולצאת מפניות בקצב גבוה. גם השלדה שלה לא רעה בסך הכל והיא מאפשרת לנהג להבין את מגבלות האחיזה. עם זאת, ההגה של הקליאו עמום יחסית והכניסה לפניות דורשת העברת משקל לא מבוטלת לחלק הקדמי של הרכב. פגשנו כבר מכוניות סופר מיני שאוהבות יותר לפנות, כאלו שנמכרות גם בימינו אנו.

סיכום

רנו קליאו מתברגת בצמרת של קטגוריית הסופר מיני. היא נראית מצוין, מאובזרת היטב, נהנית מביצועים מעולים וגם נוחה מאוד לנסיעה. במקביל, יש לה גם כמה חסרונות: היא צפופה מאחור, תא המטען שלה לא פרקטי, הנדסת האנוש לא אידיאלית וגם תיבת ההילוכים לא פועלת תמיד באופן חלק ומהיר. 

תג המחיר, שעומד בזמן ההשקה על 105-115 אלף שקלים, הוא אתגר נוסף שהציבה היבואנית בפני הלקוחות - אך אלו שיצלחו אותו יקבלו את אחת מהמכוניות היותר שלמות ומגובשות שיש לסגמנט הזה להציע. וכמו שאנחנו מבינים כרגע, פער המחירים לעומת הקפצ'ור (שיגיע בחודשים הקרובים) צפוי להשאיר לקליאו סביבת מחיה משלה, ללא מתחרות מבית.

לצפייה בכל דגמי רנו בישראל

פורסם לראשונה ב- 12.01.20

למאמר זה התפרסמו 11 תגובות