רנו קליאו סטיישן - מבחן רכב

עיצוב

רנו קליאו סטיישן נראית ממש כמו הקליאו השגרתית, ואם הבטתם בה מלפנים הסיכוי היחיד לזהות את הסטיישן הוא זוג המסילות האמורות. הפרופיל שומר על הקווים המוכרים, והמאוד מוצלחים, של הקליאו הנוכחית, ועד הדלת האחורית אין שום הבדל. אפילו "הידית הנעלמת" נמצאת שם. אחרי הדלת, קורת ה-C הגדולה מפנה מקום לחלון נוסף והתפיחה שמעל הגלגל האחרונה הופכת לקו עדין ונקי יותר. סה-טו.

התגובות ברחוב מפתיעות. מעולם לא פגשתי סטיישן שזכתה לתגובות אוהדות במיוחד בסעיף העיצוב, ולא משנה כמה יוקרתית או ממותגת היא הייתה. הקליאו הצליחה. וכמובן, הצבע האדום המהמם של הרכב רק מוסיף.

תא הנוסעים

האבזור שופע. מערכת המולטימדיה מצויינת וכוללת חיבורים לנגני שמע, מערכת ניווט, דיבורית ועוד. היא אפילו תומכת בעברית. רואים? הצרפתים לא כאלו אנטישמים. החיסרון היחיד נרשם בסעיף מצלמת הרוורס והחיישנים, שנחוצים לאור שדה הראייה המצומצם אחורה.

תוספת תא המטען לא פגעה בעיצוב של הקליאו אך הוסיפה המון בסעיף השימושיות. 143 ליטרים נוספים להטענה יש בסטיישן, כמעט 50% יותר מבגרסת ההצ'בק. התא עצמו שימושי מאוד בזכות מבנהו המרובע. עגלת תינוקות גדולה (בשעה טובה) נבלעה בו ללא בעיה. כמתבקש ברכבים מודרניים, לבגאז' של הקליאו רצפה כפולה. הסרתה תאפשר הגדלה של נפח ההטענה על חשבון נוחות העמסה (בגלל סף בין פתח ההטענה ורצפת תא המטען). כאשר ממקמים את המדף בגובה פתח ההטענה ניתן להעמיס על הקליאו ציוד בקלות, וקיפול המושבים יהפוך את הצרפתייה למסחרית קטנה. או אז אפשר להעמיס חדר תינוקות שלם, או לפנות מהדירה ציוד שאביה של התינוקת אגר במשך שנים. אפילו שטיח ענק מצא לעצמו מקום להשתחל.

המושב האחורי מציג שיפור קל שבקלים. עדיין מדובר במושב צפוף יחסית, כזה שלא ממש יתאים לאנשים גבוהים בגלל המרווח הגבולי לרגליים. ניסיון להתעקש ולהכניס שלושה מבוגרים או יותר משני ילדים בכיסאות עלול להכשל בגלל שהמושב לא רחב במיוחד. מצד שני, זה לא משהו נדיר בקטגוריה. מרווח הראש, לעומת זאת, השתפר בהחלט לאור הגג הגבוה. מכיסא הנהג קל להשיג תנוחת ישיבה ספורטיבית ונוחה. איכות החומרים טובה אך לא מעולה, ופה ושם תמצאו פלסטיק זול ונוקשה לצד חומרים איכותיים מאוד.

נוחות נסיעה

מכיוון שאני ממשיך באותה מנטרה, אתנצל מראש. רנו קליאו סטיישן כמעט זהה לקליאו הרגילה וזה נוגע גם לנוחות הנסיעה. בתוך העיר מדובר ברכב קופצני ונוקשה שמעביר, באופן עקבי, את השיבושים פנימה לתא הנוסעים. ככל שקצב הנסיעה עולה כך ספיגת השיבושים משתפרת ובמהירויות גבוהות היא נותרת נוקשה אך מרוסנת היטב. במהירויות גבוהות, רעשי הרוח, וגם רעשי כביש פה ושם, נשמעים היטב בתא הנוסעים.

מנוע ותיבת הילוכים

יחידת ההנעה זהה לקליאו הרגילה ולכן לא נרחיב הרבה. מדובר במנוע טורבו בנפח 1,200 סמ"ק שמספק 120 כוחות סוס ו-19.3 קג"מ ב-2000 סל"ד. בתוך הטווח היעיל של המנוע (משיא מומנט עד שיא ההספק ב-4,500 סל"ד) המנוע נמרץ ומרגיש אפקטיבי ובעל מחץ, גם בהשוואה למנועי טורבו מקבילים. מחוץ לטווח היעיל של המנוע הביצועים פושרים, בעיקר אחרי שיא ההספק שם ההמנוע הופך רועש ומאבד אוויר וקצב. אבל אל לביקורת הקלה לפגום בחוויה: מדובר באחד המנועים המוצלחים בקבוצה. תיבת ההילוכים עושה עבודה מצויינת מחוץ לעיר עם העברות מהירות וחלקות. בתוך העיר, בעיקר בפקקים, היא נוטה לטלטל את הרכב.

צריכת הדלק טובה מאוד. בנסיעה משולבת ונמרצת צריכת הדלק עמדה על 12.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש
מערכת המתלים הנוקשה מתגלה כפיתרון נפלא למי שאוהב לנהוג מהר בסיבובים. למרות תוספת המשקל הקלה הקליאו נותרת מכונית חדה לנהיגה, נשלטת היטב ואפילו שולחת את הזנב המגודל לטיול קצרצר אם הנהג ממש מבקש. מצד שני, מדובר במכונית אוחזת וצפויה שתאפשר נסיעה בטוחה. להגה אין שטח מת מספק במרכז, מה שמצריך קצת ריכוז בנהיגה בכבישים בין עירוניים.

סיכום

רנו קליאו סטיישן היא ללא ספק הגרסה השימושית ביותר של הקליאו, ובפער משמעותי. תוספת תא המטען המרווח הופכת אותה מסופר מיני מעוצבת למכונית משפחתית של ממש. למשפחות צעירות, כאלו שזקוקות ליותר מקום בבגאז' ופחות לרגליים, הקליאו היא אופציה מעולה. היא עולה כ-20% פחות ממכונית משפחתית, מציעה צריכת דלק טובה, וממש, אבל ממש, לא צריך להתפשר בסעיף העיצוב.


בסרטון הוידאו - הגרסה הרגילה של רנו קליאו:

צפייה בתוכן רנו קליאו סטיישן - מבחן רכב

לדגמי רנו בישראל - רנו

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות