אני נמצא בחופשה. מה יעזור לי רכב עבודה?
הפקידה הצרפתייה של חברת ההשכרה משכה בכתפיה. היא לא שלטה היטב בשפה האנגלית וגם לא כל כך בשפת הגוף שלה, עת השתחרר לה פיהוק מהסוג שיכול להחריב נסיעה. "זה מה שיש לנו כרגע, מיסייה. רנו קנגו. אם אתה לא רוצה, נסה להחליף אותו בתחנה השנייה שלנו. רק 250 קילומטרים מכאן".
הרמתי את המפתח מהדלפק בחוסר חשק. קנגו. נסיעה בכבישים המפותלים של פרובאנס עם קנגו. לא לזה ייחלתי כשהזמנתי מראש מכונית קומפקטית, אבל הפקידה טרחה להראות לי את השורות הקטנות בהסכם. מסתבר שחתמתי על חוזה לפיו המשאית הקטנה הזאת נחשבת כמשפחתית לכל דבר. עשר שעות מאוחר יותר, כשנתקעתי באחת בלילה ללא מוטל וללא מיטה, כבר אמרתי מרסי לאלוהים על שנתן לי קנגו מרווחת כמו סוויטה. אין ספק, בתוך פולקסווגן גולף לא הייתי מצליח לישון בכזאת נוחות.
רנו קנגו החדשה. כבר לא כל כך חדשה בצרפת (הוצגה ב-2007)
גם למחרת בבוקר, כלל לא טרחתי לחפש את תחנת ההשכרה הקרובה כדי להחליף רכב. תאמינו או לא, גם באספקטים רבים שאינם כוללים לינה, לא נופלת רנו קנגו החדשה לעומת משפחתית 1,600 מן המניין. ארבע עשרה שנים חלפו מאז המציאה סיטרואן את הברלינגו המקורית - ועל הדרך את קטגוריית הטנדרונים כולה. לאט ובטוח, לכל אורך השנים הללו, הולכות ונעשות אותן מיני-מסחריות ידידותיות יותר לנוסעים - ולא רק לשקי מלט. הדור החדש של רנו קנגו הוא עדיין רכב עבודה קשוח, אך הספרטניות המסורתית כבר נזנחה מאחור. הנה לכם טנדרון עם גיר אוטומט-טיפטרוניק, שליטה נרחבת על הסטריאו מההגה, שש כריות אוויר, חיישני גשם, אפילו קרוז-קונטרול עם מגביל מהירות (רק בצרפת, כרגע), ושאר פינוקים השמורים בעיקר למשפחתיות-פלוס.
אוקיי, ואיך הנסיעה? ובכן, המושבים בקנגו פשוטים ונוחים. המתלים רכים במידה הנכונה ומרוסנים היטב. אין תלונות. אחרי הכל, הקנגו מבוססת על שלדת רנו סניק דור II, שבהחלט אינה סובלת מנוחות נסיעה לקויה. בואו ננסח את זה כך - שרירי הגב נשארים רעננים גם אחרי נסיעה רצופה של חמש שעות בקנגו לאורך הריביירה הצרפתית. מרווח מחייה יש בשפע, בכל שלושת הממדים. קבלן וארבעה פועלי בניין, או רס"ן וארבעה חיילים מגודלים, יסתדרו בקלות ובנוחות עדיפה מאשר בקנגו דור ראשון. הרצפה השטוחה מאחור תורמת מאוד למרווח חלל הנוסעים. תאי אכסון אישיים לכל נוסע - בתקרה, ברצפה, במושבים ובכל מקום אפשרי - מקלים על החיים גם הם. אפילו יש מגשים נשלפים לאוכל בגב המושבים הקדמיים. וכשאין צורך בכל אלו, אפשר פשוט לקפל את הספסל ולקבל חלל ענקי למטען - 2,860 ליטרים נפחו. כלומר, 260 יותר מבדגם היוצא. עם זאת, לקנגו כושר העמסה מוגבל של כ-520 קילוגרמים בלבד. לצורך השוואה, סיטרואן ברלינגו החדשה מסוגלת לסחוב 630 ק"ג, ופיאט דובלו המתחרה מניפה עד 790 ק"ג מעל הגלגלים.
רנו קנגו במבט אחורי / צילומים: אורן דורי והטרמפיסטית מארגנטינה
בישראל משווקת רנו קנגו החדשה בשתי גרסאות מנוע: טורבו-דיזל בנפח 1.5 ליטר עם גיר ידני, או בנזין 1.6 עם תיבה אוטומטית. את אותה נסיעה בצרפת העברנו עם גרסת הדיזל. על הנייר, 85 כוחות סוס ו-16 שניות המפרידות בין 0 ל-100 קמ"ש לא נשמעים מרשימים במיוחד, וזאת בלשון המעטה. אך לשמחתנו, לא נסענו על הנייר אלא על אספלט, ושם המצב מרגיש מעט שונה. עם מומנט של 20 קג"ם הזמין כבר בסל"ד נמוך, בשידוך לגיר ידני נורמלי, כוח-הסולר מניב ביצועים מספקים בהחלט. בשום מצב לא קיבלנו תחושה של קוצר נשימה מצד המנוע, גם לא בעליות תלולות או בעקיפות מהירות.
וכעת: חצי שנה מאוחר יותר, הפעם בישראל, בעלייה לשער הגיא. הקנגו החדשה הגיעה לארץ, ואנחנו ספונים בתוך מהדורת הבנזין האוטומטית. דוושת הגז מעוכה עד לרצפה אבל מחוג המהירות מסרב לעבור את ה-70. המנוע מתנשף, פורד סיירה 89' עוקפת משמאל. אין הרבה מה לעשות. רק לחכות לסוף העלייה. הרכב פשוט לא רוצה להגיע לירושלים. אם נחזור לרגע אל הפרוספקטים הצבעוניים של רנו - ביצועי גרסת הבנזין דווקא עדיפים על הדיזל. 105 כוחות סוס, 14.3 שניות מ-0 ל-100. לא רע, יחסית לטנדרון. אלא שנהג הקנגו הממוצע אינו מתחרה במירוצי-דראג ולא צריך להגיע מהחנייה למאה קמ"ש באופן בהול. זמינות הכוח בעליות ובהאצות ביניים משחקת תפקיד חשוב בהרבה, בו הקנגו דיזל מנצחת בנקל. סיבה נוספת להעדיף את הדיזלית היא צריכת הדלק. נתוני היצרן הרשמיים מדווחים על 11.8 קילומטר לליטר ממוצע בבנזין האוטומטית, בעוד אחותה לוגמת הסולר מסיימת את הליטר רק אחרי 18.9 קילומטרים. בפועל, נראה שהפערים רחבים אפילו יותר.
רנו קנגו רועה באחו. עוד דבר שלא הייתם מנסים עם מגאן
האם יש טעם לכתוב על נימוסי כביש של רכב מסחרי? במקרה של הקנגו - כן. התנהגות הכביש שלה כמעט ויכולה להחשב כמהנה, ביחס לפרופורציות המגושמות. ההגה החשמלי של רנו עדיין מעצבן, אבל בהחלט נסבל. עדיף על ההגה שברנו קליאו, למשל. על הקנגו בצרפת עלינו יום אחרי שהחזרנו לנצ'יה מוסא בגבול האיטלקי. לא נעים לומר, אבל חוויית הנהיגה בקנגו הייתה נעימה וקומוניקטיבית יותר מאשר בלנצ'יה. ומדובר בלנצ'יה - ריבונו של עולם! כמובן שאחיזת הכביש בקנגו מושפעת מהמידות העוץ-לי-גוץ-ליות, אך אם בכבישים העקלקלים של הרי פרובאנס התעכבנו מאחורי פורשה קאררה עד שעקפנו אותה - כנראה שהגלגלים בטנדרון בסך הכל יודעים מה הם עושים. הקלאץ', לעומת זאת, עדיין מרגיש "מסחרי", כבד ולא נעים לתפעול. גם הבלמים בגרסת הדיזל טעונים שיפור, בבנזין המצב טוב יותר.
עיצוב תא הנוסעים בקנגו פונה יותר לפרקטיקה מאשר לאסתטיקה. איכות החומרים היא בסיסית ביותר. ובהחלט, אני לא חושב שצריך לבקש יותר מרכב בקטגוריה זו. בכל אופן, ניכר שיפור לעומת הדגמים הישנים חשופי הפח והברגים. גם העיצוב החיצוני שודרג בכמה רמות, תפח, התעגל ויישר קו עם הפנים העדכניים של רנו.
רנו קנגו. התנהגות כביש בטוחה
רנו קנגו החדשה היא רכב עבודה מודרני בין שמונה בבוקר לחמש אחר הצהריים, ומיניוואן משפחתי בשעות הפנאי. היא מסוגלת לבלוע שלושה מושבי תינוק/בוסטרים, עגלות ילדים, חבילה משפחתית של חיתולים, אופניים קטנים, שישיית מינרליים מתחנת הדלק ועוד יישאר מקום לבוני הכלב. נו, אז פיצחנו את הנוסחה? האם מצאנו דרך לקנות מיניוואן קומפקטי בזול? אז זהו, שהזול קצת התייקר.
תג המחיר של רנו קנגו החדשה נע בין 125 ל-140 אלף שקלים - כבר לא ממש רחוק ממיניוואנים "אותנטיים". סיאט אלתיאה, למשל, עם 160 כוחות סוס, תיבת DSG, אבזור עדיף ונסיעה מעודנת יותר, תעלה לכם 155 אלף שקלים. רנו סניק, אשר הדגם החדש שלה יגיע ארצה בקרוב, עשוייה לעלות אפילו פחות מקנגו מאובזרת. וזה עוד לפני שהזכרנו את המתחרה השנייה מבית - רנו לוגאן. מנוע בנזין 1.6, מרווח פנים מצוין ואפילו שבעה מושבים - כל זאת החל מ-117,000 שקלים.
רנו קנגו החדשה. שדרוג משמעותי לתא הנוסעים
אין מה לעשות, רגולציות שונות שקבע משרד התחבורה בשנה האחרונה אינן מיטיבות עם קטגוריית הטנדרונים ומשפיעות ישירות על המחיר השמנמן של הקנגו. כיוון שמרבית קוני הקנגו הם בעלי חברות שלא נוהגים ברכב בעצמם, וכיוון שכלי רכב רבים מסוג זה נרכשים בכמות סיטונאית - כל התייקרות של כמה אלפי שקלים במחירון עלולה להפיל עסקה. ואכן, הטנדרון החדש לא מפגין בינתיים נוכחות גבוהה על כבישי הארץ. כנ"ל לגבי סיטרואן ברלינגו החדשה, שנמצאת באותה סירה רעועה בדיוק. מסיבות כלכליות אלו, עד לפני כשבועיים שווקה כאן עדיין רנו קנגו הישנה במקביל לחדשה. במחיר של עד ל-119 אלף ש"ח היא עדיין נמכרה בכמויות גדולות ממחליפתה המודרנית. אלא שכעת תם השיווק, ובפני היבואן קרסו ניצבים שני תסריטים שונים: או שהקהל ישלם את הפרמיה ויעבור למוצר החדיש, או שיבחר לרדת לנישה החדשה והזולה יותר - מיני-טנדרונים כגון פיאט פיורינו ופיג'ו ביפר. מה יקרה לו תתממש האופציה השנייה? אין מה לדאוג, לא יקרסו בקרסו. הפיתרון יהיה, כך מסתמן, בדמות יבוא של רנו קנגו בי בופ - מהדורה זולה ומוקטנת של הטנדרון. ובינתיים, בפעם הבאה שתחשבו על רכב עבודה למשפחה, או על רכב משפחתי לעבודה, תנו מבט ברנו קנגו החדשה - עסק-משפחתי על גלגלים.
רנו קנגו דור שני |
יתרונות | חסרונות |
נוחות | ביצועים בבנזין |
מרווח לנוסעים ולמטען | מחיר |
אבזור ותאי אכסון חכמים | כושר העמסה |
לדגמי רנו בישראל - רנו
פורסם לראשונה ב- 14.03.10
למאמר זה התפרסמו 7 תגובות