כשמדברים על סגמנט הג'יפונים הקטנים, אי אפשר שלא להזכיר את ניסאן ג'וק. אמנם הוא לא ממציא הקטגוריה, אך הוא בהחלט זה שהיה לו הכבוד להציב את אבן פינת הפופולריות של הסגמנט. מאז שהחל להציף את השוק ועד היום, ממשיכים ומצרפים עוד ועוד יצרנים את האמירה שלהם בסגמנט המתרחב. וככל שעובר הזמן, התמורה של הדגמים החדשים והמתחדשים הולכת ומשתפרת, המחירים יורדים, והקטגוריה מתחילה להיתפש כאלטרנטיבה אמיתית למשפחתית הסטנדרטית.
שברולט טראקס, שכאמור הגיע אלינו במבול הראשון של דור הג'יפונים הקטנים, הציע בזמנו חבילה מעניינת. מראה ג'יפאי גבוה וקשוח ומנוע בעל נפח גדול של 1.8 ליטר. הגרסה היקרה יותר הציעה רמת אבזור עדיפה עם מנוע מתקדם יותר, בנפח 1.4 ליטר מוגדש טורבו. עם זאת, התמחור היה בין הגבוהים בקטגוריה, צריכת הדלק היתה בינונית בלבד והאיכות הכללית נחותה. אלה כנראה מנעו ממנה להתברג בצמרת הקטגוריה. עכשיו, כחלק מתהליך החידוש שהטראקס עבר, מעבר למתיחת הפנים, ננטש גם מנוע ה-1.8 הגדול לטובת המנוע המוקטן והמוגדש, ורמת המחיר יורדת לטווח שבין 122 ל-132 אלפי שקלים (עם שתי גרסאות סך הכל). האם מתיחת הפנים הנוכחית תספיק כדי להצעיד אותו קדימה בהתמודדות על ראשות הקטגוריה?
שברולט טראקס עבר מתיחת פנים - פשוטו כמשמעו. השינוי המשמעותי והכמעט יחיד בעיצוב החיצוני, הוא תווי פניו של הג'יפון. ובהחלט מדובר בשינוי לטובה. החזית עתה אלגנטית ונאה בהרבה ומשלבת עדינות מכובדת (כמעט פולקסווגנית) בקו העליון של הפנסים והסמל. בחלק התחתון של החזית נשמרה החזות הג'יפאית האגרסיבית יותר עם לוע בולט ופעור. קו העיצוב הרוחבי שנוצר בחזית, מחפה על הפרופורציה הגבוהה-צרה שלו והתוצאה בהחלט נאה יותר עכשיו. גם אפקט ההגעה השתפר משמעותית. חבל רק שמתיחת הפנים הסתכמה בחזית. זה לא ששאר החלקים כעורים, אך עכשיו ניכר הפער בין פיסול תווי הפנים המוצלח לעומת שאר החלקים שנותרו סטנדרטיים בעיצובם.
הכניסה פנימה אל הטראקס חושפת את העובדה שעבודת המתיחה לא הסתיימה בחלק החיצוני. הקונסולה הקדמית כולה עברה שדרוג עיצובי וגם נרשם שיפור קל באיכות החומרים. לא מדובר במהפך, אבל השדרוג עושה את שלו והאווירה הכללית בתא הנוסעים השתפרה לעומת תא הנוסעים שהכרנו לפני המתיחה.
תא הנוסעים
הטראקס היה מהגבוהים שבחבורה ונשאר גבוה. הגישה אל כיסא הנהג נוחה והמעבר מעמידה מחוץ לרכב לישיבה בתוכו נטול מאמץ. הנהג ימצא בקלות תנוחת נהיגה טובה. בגב התחתון אף ישנה כרית תמיכה מתנפחת חשמלית, ויד ימין מונחת בטבעיות על משענת יד נוחה ואישית לנהג (שגם מתקפלת). המושבים עצמם פשוטים ובאופן אנטי אמריקאי, הם בעיקר קשיחים. מי שרגיל למושב רך, לא יאהב את התחושה הנוקשה.
ועוד בענייני נוקשות: למעט אותה רצועה רכה, דמוית עור בשילוב תפר נאה, הנפרשת לרוחב הקונסולה הקדמית, שאר החומרים בתא הנוסעים רובם נוקשים וחלקם אף חלולים (בדלתות בעיקר). איכות ההרכבה טובה, אך כמות הפלסטיקה הקשיחה והאחידה במראה ובגוון מגבשת תא נוסעים שאינו מרשים במישור האיכות, בייחוד ביחס לסטנדרט לו הורגלנו כיום במשפחתיות ואף בחלק מהג'יפונים.
גרסת ה-LT הנבחנת כאן היא היקרה והמאובזרת בין השתיים הזמינות, והיא מעניקה רמת חומרים וריפודי מושבים ברמה גבוהה יותר, משולבי דמוי עור ותפרים נאים - תוספת שמשפרת את התחושה הפשוטה שהתקבלה מהפלסטיקה שבסביבה. רשימת האבזור טובה בגרסה זו ומצליחה לפצות במשהו על הפשטות הכללית. הטראקס מגיע עם בקרת שיוט, כניסה והנעה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה מקורית - MyLink - בגרסה משודרגת, מצלמת רוורס ומערכת מובילאיי בהתקנה מקומית. בקרת אקלים בלטה בהיעדרה. בגרסת LS, הזולה ב-10,00 שקלים, המפתח סטנדרטי, חסרה משענת היד לנהג, מערכת הסטריאו גם היא סטנדרטית, אין מצלמת רוורס ורמת הדיפון פשוטה יותר. גם חיצונית הטראקס בגרסת ה-LS נראה פחות מרשים כשהוא נטול תאורת היום המרשימה של ה-LT וגם מגיע ללא חישוקים קלים. תאורת LED אחורית-מעוצבת גם כן חסרה. ההפרש הכספי בין הגרסאות משמעותי, וכך גם ההבדל באבזור ובעיצוב.
עם השהייה הממושכת בתא הנוסעים אנחנו מגלים שהמושבים הקדמיים מרגישים גם מעט קטני מידות עבור הגבוהים שבחבורה - להם תחסר בעיקר תמיכה לירכיים. תצוגת לוח השעונים היתה ונותרה קטנה, כך שהשעונים והתצוגות בו די קטנים וצפופים. מערכת המולטימדיה מציעה סאונד טוב וממשק המשתמש פשוט וקל - רק הטאץ' עצמו לוקה מעט בחוסר דיוק.
בתא הנוסעים פזורים מחזיקי כוסות לרוב, כמיטב המסורת האמריקאית, אך חבל שאין שוויון עם כמות תאי האחסון. הנוסעים מאחור יפגשו במשענת יד נוחה במרכז הספסל וכן בשקע 220 וולט ביתי (בגרסת ה-LT בלבד). מרווח הרגליים בספסל האחורי טוב כמו במשפחתית ממוצעת ומרווח הראש מצוין, אפילו עבור מבוגרים גבוהים. בממד הרוחב המצב פחות טוב כצפוי. לשלושה מבוגרים יהיה מאוד צפוף, אך שלושה ילדים ירגישו בסדר. כנראה גם לשני מבוגרים עם ילד ביניהם יהיה בסדר שם מאחור. על יותר משני בוסטרים גם אין מה לדבר. משענת היד במרכז הספסל תפריע מאחר והיא מעט בולטת ובעיקר נוקשה. סביבת הספסל האחורי ספרטנית יותר מאשר האזור הקדמי. גם כאן חסרה התמיכה במסעד לירכיים עבור ממוצעים ומעלה בגובהם. תא המטען מציע 354 ליטרים והמבנה שלו יעיל ונגיש.
נוחות נסיעה
לאחר מתיחת הפנים מתקבלת התנהלות כללית מעט שקטה ומעודנת מבעבר, אך הכיול הבסיסי נותר נוקשה והטראקס די קופצני ואינו סופג בצורה טובה את תחלואי הכביש. תכונה זו מורגשת יותר בנסיעה עירונית. נסיעה אל מחוזות מהירים ואיכותיים יותר משפרת את נוחות הנסיעה, אך גם שם רצף שיבושים או בור אקראי ישודרו בצורה לא נעימה וישירה אל גב הנוסעים.
שיוט בכביש איכותי יאפשר גלישה די בקלות למהירויות לא חוקיות, אך ברגע שתוואי הכביש ישתבש זה בהחלט יורגש. רמת הרעשים החודרים לתא הנוסעים סבירה כשבולטים לרעה רעשי רוח וכביש. המנוע דווקא פחות מורגש בתא הנוסעים כל עוד מד הסל"ד נשאר בתחום הנמוך מ- 4,000 סל"ד (ושישה הילוכים מאפשרים שיוט מהיר בסל"ד נמוך). עם זאת, תחת מאמץ שאון המנוע בהחלט נשמע בתא הנוסעים ואף בצורה לא נעימה.
לסיכום פרק זה, הטראקס אמנם השתפר ברמת העידון הכללי והשקט בתא הנוסעים, אך הנוחות נשארה בינונית כשהייתה.
מנוע ותיבת הילוכים
ההחלטה לוותר על מנוע ה-1.8 ליטר המיושן במסגרת מתיחת הפנים היתה נבונה בעולם שהולך ובוחר טורבו. מצד שני, גם יחידת ההנעה שנותרה, הכוללת מנוע מודגש בנפח 1.4 ליטר, אינה מהחדישות ביותר על המדף. אנחנו מכירים אותה היטב ממגוון דגמי GM, כשכאן היא בגרסת ה-140 כוחות סוס ומומנט של 20.4 קג"מ המתקבלים כבר ב-1,850 סל"ד. התוצאה אמנם בהחלט זריזה, אך אינה מרשימה כמו יחידות הנעה אליהן הורגלנו לאחרונה. תפקוד הגיר בסך הכל טוב. פה ושם ישנה השהיה בתגובותיו אך לא מדובר בעניין מהותי. גם יצא לנו להידרדר קצת לאחור בשני זינוקים בעלייה. אין כאן מצב ספורט או חיסכון אלא רק דוושת תאוצה בעלת מהלך ארוך, כשרגל הנהג בלבד תקבע כמה מהר הטראקס יאיץ. יש גם תפעול ידני, אך מיקום כפתור העברת ההילוכים בצד מוט הבורר, אינו יעיל בעליל.
המנוע עצמו מספק כמות נאה של דחף, אך גילו בא לידי ביטוי בחוסר עידון, רעש לא נעים וחספוס בסל"ד גבוה. צריכת הדלק במהלך המבחן היתה סבירה בלבד עם נתון ממוצע של 10.6 ק"מ לליטר.
התנהגות כביש
גם בסעיף זה לא חשנו בשינוי משמעותי, אולי למעט כיול ההגה. לפני המתיחה אנחנו זוכרים את ההגה של הטראקס קל משקל, מהיר ומנותק. הוא נותר מהיר ומנותק אך משקלו השתפר ופעולה כבדה יותר מוסיפה לתחושת הביטחון והשליטה של הנהג ברכב. פעולת המתלים קשיחה בבסיסה אך אינה מרוסנת מספיק בעומק הפעולה. בסיבובים מתקבלת אחיזה טובה, אך הקשיחות לא מונעת רכינה משמעותית על צידה. שילוב של שיבושים ופניות יוצרים תנועה אורכית שגורמת לנהג להוריד את הקצב. בסך הכל לא מדובר בבריה שתעודד את הנהג לנהוג בה מהר בכבישים דינמיים, הנוסעים יסבלו מכך והנהג לא יפיק הנאה או תועלת של ממש.
סיכום
מתיחת הפנים אכן נדרשה והגיעה בזמן. שברולט טראקס מלכתחילה לא הציע את המוצר הכי מתקדם ובולט בקטגוריה, ובזמן שהפופולריות של הג'יפונים גאתה, טרחו כל המתחרים, שדרגו ומתחו בכדי לעמוד בתחרות. לטראקס לא היתה ברירה - גם כאן היה צורך במתיחה ובהוזלת המחיר. מתיחת הפנים באמת מביאה עמה מוצר טוב יותר ואף זול יותר. התמורה למחיר כאן השתפרה - ודווקא בגרסה היקרה יותר שנבחנה כאן. ברמת מחיר של 132,000 שקלים הטראקס מתייצב בחלק היקר של הרכבים בקטגוריה, ומציע את יתרון העבר המרכזי שלו - נראות ג'יפאית ותנוחת ישיבה גבוהה במיוחד. העיצוב החיצוני אכן שופר משמעותית וכן רמת האבזור בגרסת ה-LT. עם זאת, מתיחת הפנים לא נגעה במספר מאפיינים עמוקים יותר שהיו זקוקים לכך. הנוחות לא שופרה ונותרה בינונית, במיוחד בנסיעה עירונית. איכות תא הנוסעים אמנם שופרה, אך גם שם מדובר על שיפור שאינו מקיף מספיק. יחידת ההנעה, שנכון לרגע השקת הטראקס היתה טובה ומתקדמת, גם היא כבר מגלה סימני חוסר עדכניות.
דווקא לנוכח רמות המוצרים אליהם הגיעה שברולט עם הספארק, הקרוז והמאליבו החדשות, נוכחנו לדעת ששברולט היום יודעת לספק מוצרים ברמה גבוהה יותר. הדור הבא של הטראקס יצטרך לבצע את קפיצת המדרגה המתבקשת כדי ליישר קו עם הליין הנוכחי של דגמי שברולט. ומה לגבי מתיחת הפנים הנוכחית? ביחס למתחרות, נראה שזה עדיין לא יספיק לו בכדי לפסוע על נעלי העקב הגבוהות אל פסגת הקטגוריה.
לדגמי שברולט בישראל -
שברולט
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות