ועידת תחליפי הדלקים: ישראל תצעיד את העולם קדימה

 
המכונית הראשונה שהותאמה לדלק היא פיאט 500 M15, ובקונצרן ישמחו לראות את הטמעת המערכת בישראל, בדרך לשימוש בדלק הזה בשאר העולם. אפשר יהיה לרכוש את הדלק, M15, בתחנות דלק שונות של מרבית חברות הדלק הישראליות.

ועכשיו – חזרה לסטארטאפיסטים.

רשימת דרישות לסטארטאפיסט:

“כאן לפניכם, בקהל, יושבים לא מעט סטארטאפיסטים ישראלים צעירים” פנה לבכירי ב.מ.וו וניסאן אייל רוזנר, המנכ”ל והיו”ר של מינהלת תחליפי הדלקים במשרד ראש הממשלה. “תגידו להם ישירות, מה אתם רוצים שהם יציעו לכם? איזו עזרה אתם צריכים בפיתוח מכונית העתיד?”.

אלמאר פריקנשטיין, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיה אוטונומית בב.מ.וו, הופתע מעט מהשאלה הישירה, אבל שיתף פעולה: אנחנו צריכים תעשיית סטארטאפ כמו שיש בעמק הסיליקון וכמו בישראל. את הטכנולוגיה של המכונית האוטונומית כבר יש לנו, אבל אנחנו בהחלט צריכים עזרה. כדי שהמכונית האוטונומית תצא אל הפועל, אנחנו צריכים פתרון לניהול הכמות העצומה של המידע שזורמת אל ומכלי הרכב על הכביש, וביניהם. יש לנו צורך גם בפתרונות תקשורת נוספים, במחשבי על ובגריפת המידע התחבורתי.

“הקמנו את ב.מ.וו גראז’ כאקסלרטור שמזמין סטארטאפיסטים להציע לנו רעיונות, אנחנו מזמינים אתכם לבוא, אחרי שמוצגים לפנינו רעיונות אנחנו בוחנים אותם וחלקם מתקבלים ומוטמעים במערכת שלנו,” הוסיף פריקנשטיין.

טקאו אסאמי, סגן נשיא בכיר להנדסה מתקדמת בניסאן, אמר בצניעות שהחברה שלו אינה ערוכה בשיטתיות של ב.מ.וו לקליטה של סטארטאפיסטים, אבל הם בהחלט מזמינים את ציבור המפתחים להציע ליצרן רעיונות. “אנחנו צריכים חיישנים טובים למערכות הסיוע לנהיגה ולמכונית האוטונומית, וגם מחשבים טובים,” ציין באוזני חברות ההזנק הישראליות.

פרופ’ שעשוע חייך ואמר “אנחנו עצמאיים, לא צריכים עזרה…” וגרף צחוקים בקהל “מה שנדרש עכשיו הוא לאו דווקא הוזלה של החיישנים, אלא שיפור שלהם בהגדלת היכולת וטווח הפעולה שלהם. בזה ישראל יכולה לסייע באופן משמעותי”.

רשמתם?


צילום: ניר שמול

מתי תהיה מכונית אוטונומית? שאלה טובה…

יש אומרים כי שאלת מיליון הדולר בתחום האוטונומי כיום הוא – מתי באמת נראה על הכביש מכוניות אוטונומיות מלאות. פרופ’ אמנון שעשוע, שעומד בראשה של חברת מוביל איי וגם קודקודים נוספים שעומדים בחוד החנית של פיתוח מכוניות אוטונומיות, דווקא הטילו צל לא קטן באשר לזמינות הקרובה של המכונית האוטונומית המלאה. הרבה שאלות נשאלו, והשנים הקרובות יידרשו לתת להן תשובות.

“אנחנו לא נציג מכונית אוטונומית לגמרי בשנים הקרובות,” אמר פריקנשטיין מב.מ.וו. “אנחנו חושבים לטווח רחוק ויודעים שהלקוח שלנו מעוניין בבטיחות מלאה. הפילוסופיה שלנו היא ‘בטיחות לפני הכל’. לפני שאנחנו מתחילים למכור מכונית אוטונומית, אנחנו צריכים להתרשם שהיא בטיחותית ושהטכנולוגיה בשלה ושלמה.

“המעבר ממכונית עם רכיבים אוטונומיים, שמאפשרת הסרה רגעית של הידיים או העיניים מהכביש, למכונית אוטונומית לגמרי, שמאפשרת נסיעה ללא שימוש רצוף קבוע בידיים, ידרוש קפיצת דרך גדולה”.

“גם אם בזכות הרכב האוטונומי נפחית 99% מהתאונות,” הוסיף והקשה אסאמי מניסאן “מערכות החוק, המשפט והביטוח אינן יודעות כיצד להתמודד עם ה-1% הנותרים. יש גם צורך בשינוי בחקיקה, כדי לאפשר את הורדת הידיים מההגה”.

פרופ’ שעשוע הוסיף שאלות לא פשוטות מצדו: “לא בכל עיר נוהגים באותו אופן, יש מקומות שבהם כדי לשלב מכונית אוטונומית בתנועה צריך אופן נהיגה רגוע וזהיר ובעיר אחרת צריך מכונית שנוסעת באופן אגרסיבי יותר. יש ערים שאם נשלב בהן מכונית אוטונומית ממושמעת שפועלת רק לפי החוק, נסתום את כל התחבורה באזור”.

פריקנשטיין הוסיף כי החקיקה והתקינה בבטיחות שונה ממדינה למדינה ברחבי העולם, ועל כן מי שמפתח מכונית אוטונומית צריך לנהל 200 מערכות חקיקה-תקינה שונות. “החלום שלי,” אמר “הוא שכל העולם יתאחד ויחיה בהומולוגציה (הסדרה מערכתית בחקיקה ותקינה א.ב) אחידה”.

מחוקקים יקרים, סגן נשיא ב.מ.וו הגרמני קורא לכם לאחד חקיקה ותקינה בכל העולם. למה שלא נתחיל בהסרת מגבלת המהירות באוטובאן, סליחה, בכבישים המהירים בישראל, כמו בגרמניה? (בעצם אפשר לחכות עם ההצעה עד שאנחנו, הישראלים, נלמד לנהוג כמו הגרמנים).


צילום: אסף בר-שי

לא הכל רע

חובבי המכונית האוטונומית יכולים להירגע. למרות הספקנות שהופגנה, הכנס היה עתיר בבשורות טובות. אמירות נאמרו וטכנולוגיות הוצגו והכל מכוון לשינוי. “עידן חדש מתחיל בתעשיית הרכב,” אמר סגן נשיא ב.מ.וו והתכוון לאו דווקא לרכב האוטונומי, אלא למכונית החשמלית, לשיתופי הנסיעות ולשיתוף המכוניות. הוא גם בירך את השת”פ בינם ובין מוביל איי ואינטל.

הבשורה שחזרה שוב ושוב הוא כי בשנת 2021 תצא לעולם המכונית האוטונומית המלאה האמיתית וכי ככל שהשנים חולפות צונחת התלות בנפט, וזו אולי הסיבה המרכזית שבגינה התכנסנו. “ההערכה היא כי בשנת 2030 כ-30% מהתחבורה יהיו מבוססים על אנרגיה חשמלית,” אמר רוזנר. הוא ציין כי יש שינוי גדול בתלות בנפט וכי בעשורים הקרובים התלות תרד ב-50% ויותר. זאת למרות הירידה החדה במחירי הנפט בשנים האחרונות ובין היתר בזכות הירידה החדה בעלות הסוללות.

ד”ר וולפגנג ברנהארט ממייסדי חברת הייעוץ האסטרטגי העצומה רולנד ברגר, שהיה מפותחי הוועידה, הצביע על העתיד וגם פינק אותנו בטפיחה נעימה על השכם: ישראל לדבריו היא מקום נוח מאוד להתפתחות של רעיונות טובים: “ישראל הצליחה לפתח מערכת אקולוגית שמעודדת אנשים לחיות את החלום הישראלי, להקים סטארטאפ”. הוא הוסיף וציין לטובה את השילוב הישראלי של הרבה יצירתיות ורעיונות מקוריים בשילוב עם הרבה ידע מתימטי.

ברנהארט ציין כי בישראל פועלות חברות טכנולוגיה שמסייעות בעיצוב המכונית של העתיד, הקרוב והרחוק. הפעילות הישראלית כוללת מגוון של פתרונות בתקשורת, ניהול מידע, אבטחה, מערכות אוטונומיות, אפליקציות, הנעה חשמלית, סוללות, מערכות בטיחות ואפילו רכיבים טכנולוגיים מתקדמים לפיתוח ההנדסי של המכוניות עצמן, כמו מערכות סיוע לייצור מכוניות והדפסה תלת ממדית.

ואם אתם חוששים שלא נזכה יותר לנהוג במכוניות שלנו, איש ב.מ.וו ירגיע. על פי התפישה שהציג, כשנרצה לצאת לדרך, המכונית תגיע אלינו מאליה. אנחנו נבחר אם אנחנו מעדיפים לנהוג (למשל מחוץ לעיר ובהרים) או להפעיל מצב נהיגה אוטונומי (למשל בפקקים ובעיר). כשנגיע אל היעד שלנו, נחסוך את הצורך בחיפוש חניה ונשלח את המכונית לחנות בעצמה.

בר אקטיבי עוד יותר אקטיבי

לצד הוועידה התקיימו מערך מקורי ומעניין של מיצגים ותערוכה, בחסות Ecomotion. המערך כלל את סגירת שדרות בן-ציון הסמוכות ל”הבימה”, כדי להדגים חיים תחבורתיים מסוג אחר – ממיזם של כתיבת גרפיטי על הכביש, דרך סימולטור לציבור הרחב (גם לילדים) של מכוניות קטנות עם מוביל איי, אוטובוס חשמלי ואמצעי תחבורה אישיים.

התערוכה, שהתקיימה ברחבת הבימה, היתה המקום שבו חברות הטכנולוגיה הישראליות יכלו להציג את פיתוחיהן האחרונים לעיני המבקרים מרחבי העולם, וגם לעיני העוברים ושבים התל אביביים. בין המיזמים החדשים והמקוריים שראינו בתערוכה:

הקיוסק האוטונומי של MIO: חברה מזרח אירופית עם שת”פ ישראלי הציגה מעין כדור גדול ומוזר. הכדור הזה מצויד בכמה פרטים חשובים: שתייה וחטיפים מתוקים ומלוחים, שקע להכנסת מטבעות, גלגלים ומערכת הנעה אוטונומית-חשמלית. תחשבו על בר אקטיבי שכזה, שאפשר להזמין אותו באמצעות אפליקציה בטלפון, הוא יתגלגל אליכם מעדנות ויפנק אתכם בפיצוחים.

Way CARe – סטארטאפ ישראלי שחוזה עתידות על תאונה מתקרבת: באמצעות עבודה בשיטת BigData, ניתוח מידע על בסיס מאגר מידע עצום, החבר’ה אוספים הררי מידע על תנאי הנסיעה ולפי זה צופים תאונה מתקרבת. אנשי WayCARe אוספים מידע על מזג האוויר, מצב התחבורה, היסטוריה של תאונות בקטע כביש מסוים וכל מידע נוסף שקיים, מנתחים את כל המידע ולפי זה מזהירים את הנהגים על תאונה בסיכוי גבוה ב-5 קילומטרים הבאים. אחד מאנשי הסטארטאפ שעמו דיברנו ציין כי הם בדקו אחורה את שיטת העבודה שלהם וגילו כי חזו במדויק 70% מהתאונות שהתרחשו.


צילום: אסף בר-שי

הקודאק או הקנון של עולם הרכב?

בתערוכה נראו גם שלל טכנולוגיות ומיצגים מרשימים שכבר נראו כאן בשנים קודמות ובהם כלי רכב יעילים במיוחד מביתן של אוניברסיטאות ישראליות, כלי רכב חשמליים אישיים ודו גלגליים, מערכות לייעול שינוע של סחורות ואשפה וכמובן – מערכות הגנת סייבר מפני פריצה מרחוק לכלי רכב.

מכירים את הסיפור של המעבר מסרטי הצילום למצלמות הדיגיטליות? כמו אז, כך גם עכשיו – גופים קטנים וגם קונצרנים ענקיים שמרגישים יציבים מאוד על הקרקע, יהיו חייבים לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהתמודד עם המציאות החדשה. המציאות הזו כוללת את שמיטת השטיח מתחת לרגליים היציבות הללו, באופי ההנעה, הנהיגה, בטכנולוגיה שסובבת את המכונית ואולי מעל הכל – בדרך שבה הלקוחות ייראו את המוצר הזה כבר בתקופה הקרובה.

זוכרים את קודאק? מינולטה? אגפא? איפה הן היום… קנון וניקון התמודדו היטב עם השינוי ומחזיקות בקרני שור הצילום הדיגיטלי בלי ליפול. השאלה היא, מיהם הקודאק והמינולטה של עולם המכוניות, ומיהם הקנון והניקון שלהם.

מה אתם אומרים?

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות