גרייטוול היא אחת היצרניות הגדולות והוותיקות בתעשיית הרכב הסינית. אבל חשוב לא פחות, היא מהבודדות שיש לה גם ניסיון בשיווק גלובלי, לרבות באירופה. הניסיון הזה אמור לשפר את סיכויי ההצלחה שלה לכבוש את המערב, בטח בהשוואה לפעם הראשונה שבה ניסתה לצאת מגבולות סין. בתקווה להצליח הפעם היא נעזרת בשני תת מותגים שכבר מוכרים לישראלים: Wey עם רכבי פנאי היברידיים נטענים וסממני יוקרה מול מיטב תוצאת אירופה, ו-ORA החשמלי שמתמודד מול נחשול דגמים סיניים במחיר אטרקטיבי.
יש לגרייטוול עוד תוכניות לעתיד, הכוללות בין היתר פיתוח הנעת מימן ושיתוף פעולה עם ב.מ.וו בפיתוח מיני חשמלית חדשה. את האחרונה היה קשה שלא לזהות, בעת שזו ערכה ניסוי נהיגה במרכז המחקר והפיתוח הסמוך למטה החברה ולפסי הייצור בבאודינג, כ-1,200 ק"מ צפונית לשנגחאי.
כדי לקבל מושג על הרצינות שבה גרייטוול רואה את העתיד, שווה לבקר באתר הסופר מרשים שלה, שלא יבייש אף ענקית רכב מערבית. תמצאו שם בין היתר מעבדות ייעודיות לבחינות מערכות הנעה, עמידות מתלים ושלדה, רעשים, תנאי אקלים, מנהרת רוח ועוד. יש כאן גם - ולראשונה בסין - מתחם מסלולי ניסויים ייעודי בשטח של 1,140 דונם המדמה יותר מ-100 תנאי דרך. המתחם כולל למשל מסלול לנסיעה עירונית עם תמרורים ורמזורים לבדיקות מערכות נהיגה אוטונומיות, מסלול "עינויים" לבדיקת שרידות מערכות מכניות, מסלול שטח מרובה שיפועים, מסלול דינמי לבחינת התנהגות הכביש, ויש אפילו מסלול אובאלי שבו אפשר לשייט בקלות ב-250 קמ"ש.
במתחם המרשים הזה קיבלנו הזדמנות נדירה לנהוג בשני דגמים סופר מסקרנים שצפויים להגיע אלינו.
הנקסט קאט שהוצג לראשונה בתערוכת שנגחאי לפני כשנתיים וחצי, הוא הדגם השני שמייעדת ORA לאירופה. כזה שינסה להתחרות בדגמים מערביים מרשימים כמו טסלה מודל 3, יונדאי איוניק 6, פולקסווגן ID7, לצד מתחרות מקומיות דוגמת BYD סיל ו-NIO ET5.
החזית דומה לפאנקי קאט המשווקת אצלנו, כולל יחידות התאורה העגולות והמזוהות, אבל הצללית מזכירה קופה ארבע דלתות (ללא מסגרת חלונות) עם גלישה חדה מטה מאחור וספוילר המתרומם באופן חשמלי בהשראה לא מקרית מפורשה. נהיה קצרים וברורים כאן - לטעמנו זו המכונית הנאה והמרשימה ביותר בקטגוריה המאוד תחרותית שבה תשתלב.
סביבת הנהג מרהיבה לא פחות. החל בדיפוני עור ומתכת איכותיים ושילוב מרשים בין קלאסיקה לעדכנות מוטורית. למשל, בעזרת שלושה מסכים עגולים המדמים מראה של לוח מחוונים קלאסי. בין הנהג לנוסע ממוקמת קונסולה גבוהה שמייצרת קוקפיט אינטימי לנהג עם מתגי הפעלה (בורר מצבי נהיגה ובקרת אקלים), ומסך מגע גדול בחלק העליון. יש מגוון רחב של תאי אחסון וחשוב יותר, תנוחת נהיגה מעולה, נמוכה וקרובה לאספלט.
בהשוואה למודל 3 היא ארוכה ב-17.5 ס"מ (487 ס"מ), אבל בסיס הגלגלים שלה דומה (287 ס"מ). מרחב המחיה ליושבים מאחור נדיב משל המתחרה האמריקאית הישירה, אך למרבה ההפתעה אין תא מטען מלפנים כמקובל בחשמליות מודרניות.
בסין היא משווקת בגרסת הנעה קדמית (204 כ"ס) או כפולה (408 כ"ס, כמו ברכב המבחן). זו האחרונה מזניקה אותה תוך 4.3 שניות ל-100 קמ״ש, ואלה מספרים מאוד מאוד מרשימים. מהיר במקצת מטסלה 3 LR, מהיר משמעותית מיונדאי איוניק 6 כפולת הנעה.
אבל יש לכך גם מחיר. טווח הנסיעה ממצברי 83.5 קוט"ש צנוע משמעותית (כ-450 ק"מ) מהמתחרות, למרות שהסינים רומזים לנו כי הגרסאות המיועדות למערב יציעו טווח משופר לקראת תחילת שיווק. כך גם לגבי יכולת טעינה מהירה אליה - בינתיים - גרייטוול לא מתייחסת. שיפור הטווח וטעינה אולטרה מהירה הם הכרח להצלחה מול החבורה המכובדת שאליה היא מכוונת.
את הבסיס לנקסט מעניקה פלטפורמת Lemon שמסוגלת להתאחד לא רק עם חשמל אלא עם כל מערכת הנעה, לרבות בנזין והיברידי נטען בדומה למקובל בב.מ.וו, ובשונה מהמתחרות הישירות שמבוססות על פלטפורמה ייעודית. המתלה האחורי הוא רב חיבורי מתקדם, אם כי פרק הזמן המוגבל ותוואי מסלול הניסוי לא איפשרו לנו לבחון אותו באמת.
כן הצלחנו להתרשם - ודי במהירות - מהאיכות הדינמית המושגת בין היתר בעזרת צמיגי מישלן פיילוט ספורט EV, ומשליטה טובה יותר מהמוכר בפאנקי קאט, בהעברת משקל בעת האצה, פנייה או בלימה. ועדיין, ל-ORA נדרשת עבודת כיול מקיפה לגיאומטריית מערכות המתלים ובעיקר לאלקטרוניקה, שכן שינוי כיוון חד המדמה התחמקות ממכשול, הביא להיגוי יתר חריף מדי (החלקה של הגלגלים האחוריים), שבקרת היציבות לא הצליחה לרסן. לתשומת לב המהנדסים.
טנק (TANK) היא חטיבת רכבי השטח של גרייטוול בסין, אבל אצלנו ובאירופה הדגמים שלה ישווקו תחת מותג Wey. יש לה את ה-500, רכב פנאי שטח המיועד לשבעה נוסעים, ויש לה גם 300, מין אלטרנטיבה סינית לג'יפ רנגלר. העיצוב שואב השראה מאייקון השטח האמריקאי, ונראה בדיוק כפי שרכב שטח צריך להיראות - עם יחידות תאורה עגולות מלפנים, מרכב זוויתי וגלגל רזרבי התלוי בגאון על דלת תא המטען.
הדמיון לרנגלר נגמר בפנים. סביבת הנהג מודרנית בהרבה, עם בורר הילוכים אלקטרוני, לוח מחוונים דיגיטלי ומסך מגע שכולל נתוני שטח (מצפן, מד שיפוע, זווית הגה, מצב דיפרנציאלים, לחץ אוויר וטמפרטורת צמיגים) ומערכת מצלמות היקפיות. ולפחות בגרסה שבה נהגנו, איכות החומרים הייתה גבוהה מהמקובל ברכבי שטח אמיתיים. עם ריפודי עור מרשימים, נגיעות מתכתיות נאות, פתחי מיזוג מעוצבים ושעון זמן אנלוגי.
יש אפילו מערכת שמע איכותית של Infinity עם תשעה רמקולים, ומערכות בטיחות מקיפות כציוד תקני - לרבות בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת.
מערכת ההנעה משלבת בין מנוע בנזין מוגדש עם ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטר (244 כ"ס) לבין מנוע חשמלי (106 כ"ס), בדרך להספק מרבי כולל של 350 כ"ס. תיבת תשעה הילוכים אוטומטית מעבירה את הכוח לכל הגלגלים באופן קבוע. התאוצה מהמקום טובה, אבל תיבת ההילוכים הפגינה עצלות בתגובה להורדת הילוך.
כבסיס משמשת כאן שלדת סולם קשיחה, עם מתלי עצמות עצה כפולות מלפנים, וסרן חי מאחור. לא תצורה מפתיעה וייחודית, אלא בדיוק מה שתקבלו בטויוטה לנד קרוזר, בפורד ברונקו ובמרצדס G קלאס. השילוב הזה אמור לאפשר איזון טוב בין יכולת שטח (מהלך מתלה ארוך מאחור) להתנהלות בכביש (היגוי מדויק מלפנים). במסלול המבחן המוגבל, ה-300 אכן הרגיש מאוזן ומדויק בשינויי כיוון, בהשוואה למקובל ברכבי שטח.
מפרט המערכות מרשים עם בורר מצבי נהיגה ייעודיים למגוון תוואי דרך, הילוך כוח אמיתי, נעילות דיפרנציאל אחורית וקדמית ומערכת סיוע לתמרונים בשטח טכני הבולמת את הגלגל האחורי פנימי (בדומה לטרקטור חקלאי) לטובת הקטנת קוטר הסיבוב. הרכב היחיד שבו תקבלו מפרט דומה הוא פורד ברונקו בגרסאות הקצה.
זוויות המרכב טובות אך לא מצוינות, עם מרווח גחון צנוע בכ-2 ס"מ (22.4 ס"מ) זווית גישה קטנה ב-8 מעלות (33 מעלות) ונטישה קטנה ב-2 מעלות (34 מעלות). לצערנו, לא יכולנו להתרשם מה-300 בשטח, אבל אנחנו מבטיחים להשלים את הפערים במפגש הבא שלנו.
פורסם לראשונה ב- 13.09.23
074-799-1900 
קבלו ייעוץ מומחה
