בדרך למהפכה - על אתגרי הטעינה הציבורית

כבר היום נעים על כבישי ישראל למעלה מ-80 אלף כלי רכב חשמליים, ועל פי התחזיות של משרד האנרגיה - עד לשנת 2030 ינועו כאן קרוב ל-1.3 מיליון כלי רכב חשמליים, בדרך לחשמול מלא של שוק הרכב המקומי.

אלא שאם כיום מרבית רוכשי הרכבים החשמליים מטעינים את הרכב בחניה הביתית או במקום העבודה, בשנים הקרובות ידרשו פתרונות גם עבור נהגים שאין ברשותם חניה צמודה עם אפשרות להתקנת עמדת טעינה. לשם כך תידרש רשת ארצית, בפריסה רחבה ויציבה, של עמדות טעינה ציבוריות. כאלה שכבר היום מופיעות יותר ויותר בתחנות הדלק ובמרכזי הקניות, אבל בהיקפים גדולים בהרבה.

צפייה בתוכן בדרך למהפכה - על אתגרי הטעינה הציבורית

על מנת לדון באתגרים הצפויים לתשתיות הטעינה בישראל, כינסנו לאולפן ארבעה מבכירי הענף: אודי אליהו, מנכ"ל אפקון תחבורה חשמלית; שרגא כץ, מנכ"ל EV EDGE; רז שגיא, מנכ"ל סונול EVI; וגיא סלוק, מנכ"ל Cello.

"כיום יש בישראל סדר גודל של 500 עמדות מהירות וכ-3,000 עמדות איטיות במרחב הציבורי", אמר אודי אליהו, "אנחנו כולנו עסוקים בהגדלת מספר התחנות והוספת שקעים, כאשר מספר היעד הוא 40 אלף עמדות איטיות וכ-5,000 עמדות מהירות שנצטרך כאן בעוד כ-5-6 שנים".

"הביקושים הגדולים נמצאים בקצוות, בצפון ובדרום כאשר אנשים נוסעים לטייל", הוסיף שרגא כץ. "ואנחנו רואים ביקושים גם במרכזי הערים, בעמדות המוניציפאליות. ללא ספק, על הדרכים הראשיות יש מקום לעמדות מהירות ואולטרא-מהירות, בעוד בבנייני משרדים ובמלונות יש יותר צורך בעמדות AC לטעינה איטית".

"הרכב שלנו עומד בחניה במשך עשרים שעות ביום, ובמהלך הזמן הזה צריך למצוא כמה שיותר נקודות שבהן אפשר לחבר את הרכב לחשמל - בין אם זה בבית, בעבודה או בחניונים שאנחנו מבקרים בהם במהלך היום", אמר גיא סלוק. "בסוף צריך לעשות חיבור בין כל השחקנים בתחום כדי שיהיה אמצעי שיוכל לשמש את הנהג, בחסות המדינה".

"היום הרבה מאוד מעסיקים מבקשים להתקין עמדות טעינה בבנייני המשרדים שלהם", ציין רז שגיא,

"מכיוון שהחשמל הזה יותר זול להם מלאפשר לעובדים טעינה בעמדות מהירות, ציבוריות ואחרות. אבל מעסיק שרוצה לקנות צי גדול של רכבים חשמליים יצטרך להתקין עמדות גם בבית העסק וגם בבתים של העובדים, כדי לתת פתרון של 360 מעלות".