חוות דעת פיג'ו 3072002-2008
פיג'ו 307 בישרה בשעתה על השינוי שעברה פיג'ו. אחרי ה-309, 306 וה-205 המהנות לנהיגה של שנות התשעים, הציגה ה-307 סגנון שונה: מכונית איכותית, נעימה ונוחה – אבל כזו שלא פונה לחובב ההגה. רמת הנוחות מצוינת, ביחס למתחרות מאותן שנים, וגם מרווח הפנים לא רע בכלל. תא המטען מעט קטן, מה שעלול להקשות על שימוש משפחתי. פיג'ו 307 נהנית מתדמית מצוינת בשוק המשומשות (על אף בעיות האמינות – ראו פירוט), ובשל כך היא שומרת היטב על ערכה. הגרסאות המומלצות הן דווקא הגרסאות הפחות שגרתיות: בעוד גרסת ה-1.6 האוטומטית מרגישה מעט עצלה וסובלת מתיבת הילוכים בעייתית, גרסאות ה-2.0 ליטר, הגרסאות הידניות וגרסאות הדיזל מציעות שילוב מעניין ואיכותי ומהוות תחרות הולמת לפולקסווגן גולף המצוינת.
אמינות: פיג'ו 307 סובלת מתדמית של רכב בעייתי, בעיקר בתחום החשמל והגיר, אך בפועל המצב פחות חמור ממה שלעתים נדמה - במיוחד בדגמים שאחרי מתיחת הפנים של 2005. בעיות חשמל רבות נגרמו בשל התקנות אבזור מקומיות באיכות נמוכה שפגעו במערכות החשמל העדינות של הרכב. בשנת 2005 שופרה מערכת המולטיפלקס וצמת החיווט טופלה, כך שמומלץ לרכוש את הדגמים שעלו על הכביש אחרי ספטמבר 2005. התקלה הנפוצה ביותר ב-307 היא כשל בתקשורת בין יחידת ההצתה לסטרטר, מה שגורם לבעיות התנעה. הדגמים המוקדמים סבלו מידית איתות בעייתית שלא חוזרת למקומה או שכלל לא נשארת במקומה וחוזרת למצב הביניים כאשר עוזבים אותה, כך שחשוב מאוד לבדוק זאת. מומלץ לבדוק גם את כל מתגי החשמל: חלונות, מזגן, תאורה בפקדים השונים, במחוונים, תא המטען ועוד. מנועי הדיזל (HDI) מצויינים, אך אם הם מוזנחים עלולות להתגלות בעיות במערכת ההזרקה, אותן אפשרי לגלות ע"י בדיקה פשוטה: אם בלחיצה הגונה על מצערת הגז מופיע ענן פיח שחור וגדול, הדבר עלול להצביע על כשלים במערכת. התחזוקה השוטפת נוחה מאוד ב-307 והטיפולים מתבצעים במרווחים ארוכים מאוד של 30,000 ק"מ או שנתיים. בדגמים שלפני דצמבר 2006 יש להחליף רצועת תזמון כל 120,000 ק"מ, ואילו בדגמים המאוחרים יותר כל 150,000 ק"מ.