עוברים לרכב חשמלי: כל מה שצריך לדעת

רכבים חשמליים גם נהנים כעת מאגרת רישוי נמוכה בסך 530 שקלים, מה שעשוי להשתנות בעתיד. כך או כך, למי שנוסע קילומטראז' שנתי של 18 אלף ק"מ, קרוב לממוצע למכונית חדשה לפי הלמ"ס, מדובר בחיסכון של כ-1,000 שקל בחודש.

למה רכבים חשמליים יקרים יותר ממכוניות בנזין ודיזל?

הסיבה המרכזית היא עלות הסוללה, שככל שהקיבולת שלה גדולה יותר, המחיר שלה גבוה יותר. מנגד, המדינה מעניקה הטבת מס משמעותית לחשמליות, מס קנייה בסך 10% בלבד במקום 83% והנחת מיסוי ירוק של עד 16 אלף שקל (פלוס 17% מע"מ ו-7% מכס היכן שיש), שמצמצת את רוב הפער. באירופה ובארה"ב, שם המיסוי על רכב נמוך משמעותית מאשר בישראל, נותנות הרשויות מענקים לרוכשי חשמליות כדי להוזילן. הטבת המס בישראל לחשמליות הייתה אמורה להתחיל להצטמצם מ-2023, אך תוארך עד 2025. באמצע העשור, כך מעריכים בתעשיית הרכב, תביא ההוזלה המתמשכת בחירי הסוללות לכך שמחירה של חשמלית יהיה דומה לזה של רכב עם מנוע שריפה פנימית. 

איך טוענים רכב חשמלי?

יש שני סוגי טעינה: איטית (AC) ומהירה (DC). הראשונה איטית יכולה להתבצע משקע ביתי (חוקי, אך מסוכן בשל חשש לחימום יתר ושריפה — ומוגבל רשמית לשעתיים), תעשייתי (שקע מיוחד כמו למזגנים, המורכב בבית ועמיד יותר לשימוש ממושך), או מעמדת טעינה מסודרת, שעולה אלפי שקלים (ומגיעה בחינם בקניה של חלק מהרכבים החשמליים), אך מאיצה דרמטית את קצב הטעינה: מכ-24 שעות רצופות שיידרשו למילוי סוללה של חשמלית ממוצעת בטעינה משקע ביתי, ועד ל-6-8 שעות מעמדת טעינה ביתית של 11 קילווואט שעה. קצב הטעינה תלוי גם בעוצמת המטען הפנימי ברכב וגם בגודל הסוללה: סוללה של 23 קוט"ש שמותקנת בפיאט 500 תיטען הרבה יותר מהר בהשוואה לסוללת 95 קוט"ש עצומה שיש באודי-אי טרון. הסוללה הגדולה תספק כמובן טווח נסיעה ארוך בהרבה.

ישנן כיום גם כמה מאות עמדות AC ציבוריות שמאפשרות לרוב טעינה בקצב של 22 קילוואט, אך מרבית הרכבים החשמליים לא תומכים בקצב כזה.

טעינה מהירה (DC) מתבצעת בהספקים גדולים יותר, 50-175 קילוואט שעה, ומאפשרת בדרך כלל למלא כ-80% מקיבולת הסוללה בתוך כחצי שעה. עמדות כאלו ניתון למצוא בתחנות דלק, במרכזי קניות ובחניונים גדולים. ישנן כיום כמה עשרות עמדות כאלו בארץ. טעינה כזאת יוצרת חום רב בסוללה וגורמת לבלאי מואץ, והיצרנים ממליצים שסך הטעינות המהירות לא יהיה יותר מ־%‭10‬ מכלל הטעינות. היא גם יקרה משמעותית.

אפשר לקנות רכב חשמלי אם אין לי חנייה ביתית?   

אם אין לכם חניה משלכם, עדיף להמתין עם המעבר לרכב חשמלי. זו יכולה להיות חניה בבית פרטי או בבית משותף, אבל החיים עם רכב חשמלי מתבססים על טעינת לילה ארוכה שתמלא את הסוללה למחר. רק עיריות בודדות החלו להקים עמדות הטענה ציבוריות ברחוב, ויעברו לא מעט שנים עד שהן יהיו זמינות בכל רחוב ובקרבת כל בית. שימוש בלעדי בעמדות טעינה מהירה יקצר בטווח הארוך את חיי הסוללה, ויהיה מסורבל משום שהן עדיין לא זמינות בכל מקום ומשום שהטעינה עדיין לוקחת לא מעט זמן. לפי ההערכות, רק ל־%‭30‬ מהישראלים יש חניה פרטית. מי שמגיע מדי יום למקום העבודה יכול אולי להסתדר עם עמדת טעינה שממוקמת שם אם היא זמינה לו בקביעות, אבל זה יהיה פחות נגיש ונוח.

מה עושים אם אני גר בבית משותף והוועד מתנגד שאתקין עמדה בחנייה?

המפקח על הבתים המשותפים כבר קבע כי התקנת עמדת טעינה מהווה שימוש סביר בחנייה פרטית. הממשלה הבטיחה לחוקק תקנות שימנעו מוועדי הבתים להתנגד להתקנת עמדות. שימו לב כי בעת התקנת עמדה בחניון משותף, במידה וחיבור החשמל מתבצע אל לוח השייך לבניין ולא ללוח הפרטי, יש להסדיר את התשלום עבור החשמל שתצרכו, באמצעות התקנת מונה נפרד לעמדה שלכם. חלק מהעמדות מגיעות עם מונה חשמל מובנה.

אבל כל זה לא פותר את הבעיה האמיתית, שעלולה להיווצר בשנים הקרובות. קיבולת החשמל הזמין בחניוני הבתים המשותפים משתנה בהתאם לגיל הבניין ולגודל החניון, אך לרוב לא יוכלו בניינים משותפים להתמודד עם מצב שבו אפילו 10% בלבד ממקומות החנייה משמשים לטעינת מכוניות חשמליות בו זמנית, ללא ניהול עומסי הטעינה והגדלת אספקת החשמל לבניין. המדינה הבטיחה לחייב התקנת הכנה לתשתית טעינה בבתים חדשים, אבל בקיימים ובאלה שנבנים כעת, התקנת מערכת טעינה מנוהלת והגדלת הספק החשמל לבניין ולחניון עולים בין 30 ל־400 אלף שקל. אחרי ההתקנה ישלם כל דייר עבור החיבור למערכת בין 1,000 ל־5,000 שקל, מעבר למחיר רכישת עמדת הטעינה הפרטית וחיבורה לחשמל במקום. 

חברת EV-Edge מבצעת עבור משרד האנרגיה וחברת החשמל פיילוטים להקמת מתחמי טעינה מנוהלת בחניונים כאלה. מתחם המגורים הראשון שנבחר לתוכנית הוא של ארבעה בנייני מגורים ברמת אביב ג' בתל־אביב, עם 1,200 מקומות חניה וכ־40 רכבים חשמליים שיתחברו לתשתית הטעינה תוך חצי שנה. לתוכנית הפיילוטים הועמד תקציב בסך 1.9 מיליון שקל, שאמור לשמש 5-4 פרויקטים, כאשר 40% מהתקציב יגיע EV-Edge, שבבעלות קבוצת יוניון, יבואנית טויוטה, לקסוס וג'ילי, 30% ממשרד האנרגיה ו־30% מחברת החשמל.

יש מספיק עמדות טעינה כדי לא להיתקע בדרך?

כיום יש בישראל כ־50 עמדות DC פעילות לטעינה מהירה, ממטולה ועד אילת. אך הפריסה שלהן לא אחידה, ונסיעות ארוכות עדיין דורשות תכנון מוקדם. אין עמדות מהירות בגולן למשל, וגם פריסתן בנגב לא מספיקה. יש עמדות שיאפשרו לכם להגיע לאילת או לחרמון בבטחה, אך מעט מדי: בימי שיא של טיולים אתם עלולים לחכות בתור לעמדה פנויה, ולא פעם סובלות העמדות מתקלות ואינן זמינות, כך שבעלי חשמליות מנוסים דואגים מראש לתכנן מסלול לעמדת גיבוי קרובה, ולבדוק עוד מהדרך האם העמדה תקינה. לכל חברת טעינה יש אפליקציה המראה היכן נמצאות העמדות, והאם הן זמינות, ודרכה אפשר גם לשלם על הטעינה, או באמצעות צ'יפ שאפשר לרכוש מהן.

חשוב להירשם מראש באפליקציה של כל חברה – אפקון, ג'ינרג'י, EV-Edge, סונול EVI ואחרות ולהכניס פרטי אשראי, כדי שתוכלו להשתמש בה כשתצטרכו. לא תמיד תוכלו להשלים את ההרשמה כשתהיו כבר ליד העמדה, בעיקר בסופי שבוע וחגים. אפליקציה מרכזת שתכיל את כל העמדות תושק בחודשים הקרובים בידי סלופארק, שזכתה במכרז משרד האנרגיה. אפשר להשתמש גם באפליקציית פלאגשייר או באפליקציית גריבו הישראלית. 

אם יצרן הרכב מצהיר על טווח נסיעה של 400 ק"מ, אפשר לסמוך על זה?

טווח הנסיעה בפועל מושפע מאופי הנהיגה, ומהשימוש במזגן ובחימום - כמו בכל רכב עם מנוע בעירה פנימית. בנהיגה עירונית, רווית בלימות רנרגטיביות, הרכב מייצר עוד חשמל, צורך פחות בגלל המהירות האיטית, ומשיג טווח נאה. גם קור משפיע על הטווח מתחת ל־10 מעלות צלזיוס, ובעיקר מתחת לאפס, מה שנדיר בארץ. מחוץ לעיר, עם פחות בלימות ומהירות גבוהה יותר, הטווח עשוי להתקצר משמעותית. אם תאיצו במתינות ותשייטו במהירות של 105-90 קמ"ש, תוכלו לשחזר את נתוני היצרן או להתקרב אליהם. אם תנצלו את ביצועי החשמלית להאצות חזקות, אם תסעו במהירות קבועה של 120-130 קמ"ש או אם תיסעו הרבה בעליות, הטווח יכול להתקצר אפילו בחצי. 

מה עושים אם נתקעים עם פחות מדי חשמל כדי להגיע לעמדת טעינה בדרכים?

שימו ברכב "כבל סבתא" המאפשר טעינה משקע ביתי, כדי שתוכלו לטעון באיטיות משקע ביתי בתחנת דלק או בכל מקום אחר עד שתגיעו לטעינה מסודרת. במידת הצורך, תוכלו להיעזר בשירות טעינה בדרכים שמציעות כיום חברת שגריר וחברת דרכים. מחיר השירות בדרכים: כ־10 שקלים לחודש במנוי מראש לשנה, הכולל שלוש טעינות כאלה.

מי יקנה ממני חשמלית משומשת?

החשמליות המעטות שכבר מגיעות לשוק המשומשות לא מתקשות למצוא לקוחות. ברכב צעיר החשש לבריאות הסוללה עוד נמוך בזכות האחריות הארוכה. יש נעלם לגבי הביקוש לחשמליות לקראת או אחרי תום האחריות, אבל ההערכות הן שסוללות יחזיקו בדרך כלל מעמד 10-12 שנים, ושהיצרנים יציעו אחריות מוארכת בתשלום נוסף בבוא העת. 

כמה זמן תחזיק סוללה וכמה יעלה לי להחליף סוללה?

הסוללה היא הרכיב היקר ביותר ברכב חשמלי. החלפתה עולה בין 40 אלף שקלים ברכב עממי עד ל־150 אלף שקל ביוקרתיות. אבל זו בעיה עתידית: החשמליות נמכרות כמעט תמיד עם אחריות ל־8-7 שנים או 160-150 אלף ק"מ. היצרנים מבטיחים להחליף את הסוללה במקרה של כשל, וחשוב יותר, במקרה של דעיכה (הירידה האיטית המוכרת בשימוש בסוללות), לרמה של כ-70% מנפח הסוללה. אולם האחריות לא מכסה החלפת סוללה שנפגעה למשל בגלל נזק חיצוני, למשל פגיעה במרכב התחתון של הרכב בירידה ממדרכה או בנסיעה בדרך לא סלולה. גם בתום האחריות לא כל תקלה מחייבת החלפה מלאה: ברוב המקרים אפשר יהיה להחליף רק את מודול תאי הסוללה שנפגם, בעלות של כמה אלפי שקלים, וסביר שיצרנים יציעו ביטוח סוללה בעלות של כמה מאות שקלים בשנה לחשמליות שיסיימו את האחריות, כפי שהם מציעים לבעלי היברידיות. ירידת מחירי הסוללות אמורה להביא לכך שגם החלפת סוללה ברכב קיים תהיה זולה משמעותית בתוך כמה שנים.

האם שימוש בחשמל בכלל מזהם פחות את הסביבה?

כן. אין פליטת זיהום מהאגזוז לסביבה הביתית והעירונית. ייצור החשמל התעשייתי, אפילו בישראל שבה פחם מהווה עדיין כ-25% מחומר הגלם לייצור חשמל,  גז טבעי הוא המקור העיקרי, ומקורות מתחדשים כמו מתקנים סולארים וטורבינות רוח מפיקות פחות מ-10%. היעד של משרד האנרגיה הוא להפסיק את השימוש בפחם עד 2025 ולהגיע ל-30% של שימוש באנרגיות מתחדשות מה שיגדיל עוד יותר את פער הזיהום בין רכב חשמלי למנועי בעירה פנימית.  

האם יש קרינה מסוכנת ברכבים חשמליים?

הפעלת מנוע חשמלי יוצרת שדה מגנטי, וקרינה נובעת גם מהסוללה החשמלית. אך מדובר בקרינה לא מייננת, שלא משחררת אטומים בגופנו ומשנה מבנים מולקולרים. היא כן יכולה לחמם רקמות בגוף, בעוצמה נמוכה בהרבה מהמיקרוגל ביתי. יש תקנים המגבילים את הקרינה בשל החשש מהשפעות ארוכות טווח. בבדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה נמדדו רמות קרינה נמוכות משמעותית מהתקן הקיים כיום.

פורסם לראשונה ב- 23.09.21

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות