לא רק חשמל: סקודה מציגה את תכנית המחזור

מבנה הבעלות על רכב פרטי, שהוביל את תעשיית הרכב במאה השנים האחרונות, אולי ישתנה עם המעבר לרכבים אוטונומיים בעשורים הבאים - אבל עד שזה יקרה יחלפו עוד שנים רבות. רכישה של רכב לשימוש פרטי, גם אם הוא חשמלי, היא צעד לא ידידותי במיוחד לסביבה: קופסה במשקל שבין טון לשניים, העשויה מתכות ופלסטיק ומיועדת לשימוש של שעה או שעתיים ביממה - היא מוצר כמעט אנטי-אקולוגי. לא צריך להרחיק עד לגרטה תונברג, שחצתה את האוקיינוס האטלנטי על גבי סירה סולארית, כדי להתנייד בצורה ירוקה; מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית הוא צעד יעיל לכשעצמו.

אבל מכיוון שתפיסות אקולוגיות טהרניות לא יוכלו להציל את כדור הארץ וכלי רכב פרטיים ימשיכו להיות כלי תחבורה נפוץ בעולם המערבי, אין מנוס מצעדים - גם אם קטנים - לטובת שמירה על הכדור שלנו, גם בייצור ובשימוש ברכבים פרטיים. אם זה יכול להתחבר יחד עם התייעלות כלכלית - כלומר, תהליכי מחזור שלא יעלו כסף אלא יחסכו כסף - יש כאן סיכוי אמיתי להגיע להישגים.

לאחרונה הכריזה סקודה על שורה של צעדים בכיוון הזה, החל מהגדלת חלקם של הרכבים החשמליים בהיצע, דרך שימוש באנרגיה מתחדשת ועד להחלפת חלקי המטריות הנמצאות בדלת הנהג. לצד כמה מהלכים יח"צניים, הציגה סקודה כמה רעיונות מקוריים שיכולים להביא תועלת גדולה. ועכשיו לפרטים.

יצרנית רכב - וגם חשמל

המעבר לרכבים חשמליים לא נזקף לזכותן של יצרניות הרכב, שכבר לפני למעלה ממאה שנה הציגו טכנולוגיות כאלו, אך לא היו להן תמריצים להשקיע בפיתוח שלהן. הרגולטורים ברחבי העולם, ובאירופה בפרט, הם אלה שאחראים לכך. דרישות אגרסיביות להפחתה בפליטת המזהמים והטלת קנסות ענק על היצרניות שיחרגו מכך הביאו בשנים האחרונות את הרכב החשמלי לקדמת הבמה.

כחלק מהתהליך הזה, הכריזה סקודה על הוספה של שלושה דגמים חשמליים להיצע עד לשנת 2026; עבור יצרנית עם היצע שכולל 6 דגמי בעירה פנימית בסך הכל, מדובר בצעד משמעותי. כך מתכננת לסקודה להפחית את כמות הפליטות של רכביה ב-50% עד לסוף העשור הנוכחי.



בנוסף הכריזה סקודה כי שלושת המפעלים שלה בצ'כיה יעברו לשימוש באנרגיה מתחדשת, ויפסיקו לפלוט פחמן דו חמצני באופן מוחלט עד לשנת 2030. אחד מהמפעלים כבר עומד ביעד היום, ואפילו המפעל ההודי של היצרנית יגיע ליעד עד לשנת 2025. כדי להשיג את המטרה הזו תומכת סקודה בבניית חוות של טורבינות לייצור חשמל על בסיס רוח, הממוקמות במזרח צ'כיה, וכן בהקמה של חוות נוספות בפינלנד המסוגלות לייצר 570 ג'יגה וואט-שעה מדי שנה. כמות שוות ערך לצריכה של 150 אלף משקי בית. על גגות המפעל המרכזי של סקודה, בעיירה מלאדה בולסלאב הסמוכה לפראג, הותקנו פאנלים סולאריים בהיקף של 6,000 מודולים, המספקים 20% מצריכת החשמל במטה ההנהלה של החברה.

מטריות ביולוגיות, ריפודי עור מפולי קפה

המפעלים של סקודה, גם אחרי שיהפכו לירוקים באופן מוחלט, הם רק החלק הסופי של שרשרת הייצור. כמו כל היצרניות הגדולות האחרות, גם סקודה נעזרת בשורה ארוכה של ספקי משנה, שמייצרים בעצמם את החלקים מהם מורכבים כלי הרכב.

החשודות המיידיות בזיהום מוגבר, בעידן הרכב החשמלי, הן הסוללות. כריית חומרי הגלם ליצירת הסוללות ותהליך העיבוד שלהם עלולים להפיק זיהום רב, עד כדי כך שמחקרים כבר התחילו לשאול ברצינות האם הזיהום שהרכב החשמלי חוסך במהלך חייו אינו עולה על כמות הזיהום שנפלט בתהליך הייצור.



בסקודה דורשים התחייבות מספקי הסוללות שלהם - CATL הסינית ו-LG הדרום קוריאנית - לפיה 20% מהאנרגיה המשמשת לייצור הסוללות תופק ממקורות מתחדשים. בנוסף מפרסמת סקודה "דירוג קיימות" לספקי המשנה, ודורשת מפרטים מחייבים לכל המוצרים ובהם התייחסות להגנת הסביבה וגם לזכויות העובדים.

כך, למשל, יצרנית המטריות האוסטרית "דופלר", שמייצרת את המטריות המותקנות בדלת הנהג בדגמי סקודה, תחליף בעוד מספר חודשים את המטריות בדגם חדש ובו ידית המטריה תהיה עשויה מסיבי קנבוס במקום מפלסטיק, שקית האחסון של המטריה תיוצר מ"חומרים ביולוגיים" וגם הבד יהיה ממוחזר.



יצרנית ריפודי העור "באדר" עדיין משתמשת בעור אמיתי לטובת מושבי הרכב. "כל עוד העולם צורך בשר", מסבירים לנו נציגי החברה, "העור מהווה תוצר לוואי שיזרק לפח אם תעשיית הרכב לא תשתמש בו". אבל החברה מציגה בפנינו תהליך חדש לעיבוד העור שבו נעשה שימוש בקליפות של פולי קפה לטובת תהליך העיבוד, מה שמצמצם את השימוש בכימיקלים מזהמים אחרים.

פגושים ממוחזרים וחלפים באריזות תירס

בסקודה עובדים במרץ על פגושים ממוחזרים, שעשויים מחלקי פגושים ישנים שפורקו מרכבים שנגרטו. לטענת אנשי היצרנית, הפגושים הממוחזרים חזקים במידה זהה לפגושים החדשים שמיוצרים כיום, וחוסכים כ-10 ק"ג של פלסטיק לכל פגוש - אך מסרבים להשיב לשאלתנו בנוגע לכמות הפגושים הישנים שנדרשים לייצור של פגוש חדש. ומכיוון שלהערכתנו היצרנית איננה מתכוונת לאסוף חלקי פגושים משומשים מרחבי העולם ולהעבירם למחזור, צעד שספק אם יהיה כלכלי, סביר להניח שמדובר בפתרון שכרגע מספק כותרות יפות ופחות תועלת אמיתית.



בסקודה גם מספרים בגאווה כי פס הגומי באוקטביה שמותקן בתחתית השמשה הקדמית עשוי ממכסים ממוחזרים של מצברים, וכי השטיחים בכל אוקטביה כזו עשויים מ-340 בקבוקי פלסטיק. גם כאן, ספק אם השיטות האלו, על תהליכי האיסוף והעיבוד היקרים שלהן, יצילו את כדור הארץ מההתחממות המאיימת. במיוחד כשרובם המוחלט של החלקים ברכב עדיין מיוצרים מחומרים חדשים לחלוטין.



כך גם לגבי הצהרות היצרנית בנוגע לשיטת הצביעה החדשה של הרכבים, שאפשרה להפוך שכבת צבע אחת מתוך ארבע לדקה יותר, וכך לחסוך 720 טון של צבע מדי שנה. הרמת גבה נשמעה גם לגבי ההצהרות של סקודה, על כך שבתוך המפעלים נעשה שימוש בשתי משאיות חשמליות לשינוע החלפים, שהחליפו משאיות דיזל במהלך שהניב חסכון של 60 טון פחמן דו חמצני בשנה. ואילו חלקי הרכב שמיוצרים בצ'כיה ונשלחים למפעלים בהודו, נארזים בחבילות שיוצרו מתירס ומאפשרות חסכון של חצי טון פלסטיק מדי חודש. אלה מספרים זניחים עבור יצרנית שמעלה על כבישי העולם כמיליון כלי רכב מדי שנה.