יצרני הרכב משקיעים רבות בשמירה על הסביבה, לרוב בשל תקנות וחוקים שנקבעו על ידי הרגולטורים השונים. הנושא המדובר ביותר בשנים האחרונות הוא צמצום פליטת המזהמים ומעבר להנעות חלופיות ומקורות אנרגיה פחות מזהמים - ובראשם החשמל. תחומים נוספים שבהם עוסקים יצרני הרכב בהתייעלות סביבתית כוללים גם שימוש בחומרים "ירוקים" כמו למשל ריפודי עור מלאכותי (Artico במרצדס), ריפודי בד ממוחזר (ניסאן ליף) וגימורים שונים בפנים הרכב (ב.מ.וו i3).
כידוע, לכל רכיב במכונית ישנה תוחלת חיים מסויימת. חלק מהרכיבים ניתנים לשיפוץ או לתיקון (כמו אלטרנטורים, למשל) ועל-ידי כך מוארכת תוחלת החיים שלהם. רכיבים אחרים, כמו מצברים, נזקקים לטיפול יעודי ומבוקר לאחר ההחלפה. וישנם גם פריטים כמו הצמיגים, העשויים מחומרים בלתי מתכלים ולהם תוחלת חיים קצרה יחסית; כל רכב יחליף מספר סטים של צמיגים במהלך חייו.
על פי הערכות, שוק הצמיגים בישראל מגלגל למעלה מ-200 מיליון דולר בשנה. קשה לדעת מה מספר הצמיגים המדויק שנמכר בישראל, שכן משרד התחבורה מודד את כמות הצמיגים על פי משקל ולא על פי יחידות, אך ההערכות מדברות על כ-3 מיליון צמיגים שנמכרים בישראל מדי שנה - וכמות דומה של צמיגים שיוצאים משימוש.
מצמיגים שאינם בשימוש עלול להיגרם נזק סביבתי גבוה במיוחד. אגירת צמיגים במערומים מהווה כר פורה לקינון מזיקים, כמו גם מאגרי המים שמצטברים בחישוק הצמיג ומהווים בית גידול ליתושים. צמיגים רבים נחשפים לחומרים חומציים ובעקבות כך מופרשים מהצמיג חומרים שונים ומתכות הנספגים בקרקע ועלולים לזהם את מי התהום. בנוסף, הטמנת צמיגים פוגעת בקרקע ואילו שריפתם פולטת לאוויר חומרים מזהמים רבים. שאריות הצמיגים השרופים שעל הקרקע פוגעות בחי ובצומח.
עקב החשיבות הרבה של מחזור הצמיגים, חוקק בשנת 2007 חוק לסילוק ומחזור צמיגים. החוק קבע כי יש למחזר בכל שנה 85% מסך כל הצמיגים שמשווקים בישראל. האחריות הוטלה על יבואני ויצרני הצמיגים במדינה. בנוסף, בשנת 2013 נקבע איסור מוחלט על הטמנת צמיגים.
מלבד דרישות החוק והתועלת בשמירה על הסביבה, למחזור צמיגים ישנן תועלות נוספות ליבואני הרכב והצמיגים מאחר ופינויים מונע גם מפגעים בטיחותיים ומפנה מקום בבית העסק.
עבד אגבריה, מנכ"ל ובעלים של Smart Tire, מהחברות הבולטות בתחום של פינוי, מחזור וייצור חומרי גלם מצמיגים משומשים, מציין כי התועלת היא לכל הצדדים: "במקום שהצמיגים יצטברו במערומים, אנו מספקים ליבואנים מתקנים ייעודיים לאחסון צמיגים. כך גם נחסכים מהם קנסות בעקבות תקנות המשרד לאיכות הסביבה".
תהליך הפינוי הוא תהליך לוגיסטי הכולל את איסוף המתקנים והבאת הצמיגים למפעלי המחזור, בעלויות לא מבוטלות. "זו הסיבה שהצמיגים אינם מפונים ישירות למפעל המחזור", מציין אגבריה, "אלא מפונים לתחנות מעבר לאחסון זמני בהתאם לתנאי החוק".
לאחר שהצמיגים המשומשים הגיעו למפעל, מתחיל תהליך המחזור. פעולת המחזור הינה פעולה "יבשה" ואינה כוללת שימוש בחומרים כימיים כלשהם. הצמיג עובר תהליך גריסה הכולל גם הפרדה בין מרכיביו השונים (גומי, טקסטיל וברזל). ב-Smart Tire מסבירים כי לאחר ארבעה שלבי גריסה, הגרגירים ממויינים לשלושה גדלים: 0-0.8 מ"מ (אבקה), 1-2 מ"מ ו-2-4 מ"מ, ואז הם נארזים ונמכרים כחומרי גלם לתעשיות השונות.
לחומרי הגלם שנוצרו מגריסת הצמיגים ישנם שימושים שונים, ואנו פוגשים אותם בתור משטחי קרקע רכים בגני משחקים, מגרשי ספורט ומסלולי ריצה. בנוסף מספרים ב-Smart Tire כי חלק מהלקוחות בוחרים להשתמש בגומי הממוחזר כמשטחי בטיחות ואף כחומר בעירה במתקנים ייעודיים. אבקת הגומי משמשת לייצור אביזרי גומי שונים כמו הכנת תבניות גומי בהזרקה.
"לפני החוק לסילוק ומחזור צמיגים חומרי הגלם היו נרכשים בחו"ל", מציין אגבריה, "אך לאור קיום החוק חומר הגלם הממוחזר נמכר בארץ במחירים נגישים יותר".
בסיכום עשור לחוק סילוק ומחזור צמיגים, נמצא כי ישנן 86 חברות החייבות במחזור על-פי חוק (40 יבואני רכב ו-46 יבואני צמיגים, כולל יצרן מקומי אחד).
הטבלה שלפניכם פורסמה על ידי המשרד להגנת הסביבה, והיא מסכמת את תוצאות החקיקה בשנה האחד עשר מאז הוחל החוק (מיולי 2017 עד יולי 2018).
החוק גם קבע קנסות בהתאם למחסור בדיווחים ואי עמידה בייעדי הסילוק והמחזור. על כל טון צמיגים שלא מוחזר נקבע קנס של 2,388 שקלים ואילו על אי דיווח נקבע סכום של 75,300 שקלים. בהתאם לממצאי הביקורת בסיום השנה העשירית נקנסו בסך הכל שלוש חברות בתחום - כך שניתן לומר כי החוק קצר הצלחה. מבין הקנסות שנרשמו ישנן שתי הודעות להטלת עיצום כספי, האחת בסכום של 5,675 שקלים והשנייה בסכום של 95,390 שקלים, ובנוסף נשלחה הודעה לחברה נוספת להטלת עיצום כספי בגין אי דיווח.
למאמר זה התפרסמו 4 תגובות