ב.מ.וו סדרה 5 (פלאג-אין, 545e) - מבחן רכב

מעבר לחזית האלגנטית ולקווים הנעימים קשה לציין משהו מיוחד על העיצוב של ה-5. היא ללא ספק מכנית מאוד נאה ומרשימה, אבל במחיר של למעלה מחצי מיליון שקלים, וכאשר מסביב רכבי הפנאי "דופקים הופעה", ציפינו שמתיחת הפנים האחרונה תביא לאיזושהי אמירה עיצובית יותר מרשימה מזה.

תא הנוסעים

ממש כמו העיצוב החיצוני, גם העיצוב של תא הנוסעים לא מעניק תחושה מאוד רעננה וזה מרגיש כאילו הוא לא ממש השתנה כבר המון זמן. למרות זאת, בשניה שצוללים לתוך כיסא הנהג נזכרים עד כמה נפלא לבלות בתא נוסעים של ב.מ.וו יוקרתית. קודם כל זאת האיכות שפשוט נמצאת בכל מילימטר. החומרים נפלאים, ההרכבה מושלמת והכיסאות מפנקים. אפשר לכוון אותם כמעט בכל דרך וצורה ולהגיע לתנוחת ישיבה מדויקת. תאורת האווירה והקווים הנקיים מוודאים שתמיד תדעו באיזה רכב אתם יושבים. 

הפינוק האחרון שמקבלים רק בגרסה היקרה של ה-5 החזקה הוא מערכת שמע של Bowers & Wilkins. מערכת השמע המופלאה יכולה להעניק לכם סאונד של השורה הראשונה בקונצרט ועוד הרבה מעבר - צריך לנסות כדי להבין. 

האבזור בגרסה הבכירה של הסדרה 5 עשיר מאוד. כדי לחסוך לכם ולכן זמן, פשוט פנו לעמוד המפרט בקטלוג iCar כדי לראות הכל. בין הדברים שממש שווה לציין: וילונות במושב האחורי, וילון חשמלי בשמשה האחורית, מצלמות חנייה היקפיות + חיישנים היקפיים + תצוגת תלת מימד דינמית + זיכרון לנסיעה לאחור למרחק של עד 50 מ', ריפוד עור נאפה, חלון שמש, שני מסכי 12.3 אינץ' ללוח המחוונים ולמולטימדיה, פנסי LED עוקבי פניה ועוד.

אבזור הבטיחות מקיף לגמרי. יש כאן בקרת שיוט אדפטיבית, מניעת סטייה מנתיב, בלימה אוטונומית, התרעה על רכב בשטח מת כולל היגוי אקטיבי, שמירה על הרכב במרכז הנתיב, סיוע בהתחמקות ממכשול ועוד. 

התפעול נותר מעולה כמו ברוב רכבי המותג. שילוב של גלגלת ה- iDrive המפורסמת, זיהוי מחוות יד, זיהוי קולי מעולה ואפשרות למגע במולטימדיה הופכים את השליטה במערכות לפשוטה. התלונה היחידה כנראה נוגעת ללוח המחוונים הדיגיטלי הפשוט והכהה שלא עומד ברף של המתחרות.

תנוחת הישיבה נמוכה יחסית, זה הסגנון ברכבים כאלו. שדה הראיה מסביב בסדר. לא מושלם, אבל לא תהיה פה בעיה רצינית. 

גם מאחור המרווח מעולה עם מושבים נוחים ועוטפים. תעלת הינע ענקית תפריע לנוסע שלישי אבל יש מקום לרגליים בצידי התעלה. 

תא המטען לא מבריק – התוספת של הסוללה מכתיבה צורה מוזרה ורדודה שמונעת ניצול מלא של תא המטען. בגלל שמדובר במבנה סדאן קלאסי גם הפתח לא גדול במיוחד. זה לא הרכב למי שרוצה להוביל הרבה ציוד.

נוחות נסיעה

אחת התלונות המרכזיות שהיו לנו על ה-530e היא בסעיף הנוחות העירונית. משהו בשילוב הצמיגים והמתלים הביא לנסיעה נוקשה מדי בעיר. לכן, כשהגענו למבחן של ה-545e הציפיות לא היו גבוהות. בכל זאת, יש כאן חישוקי 20 אינץ', יותר משקל ובעיקר העובדה שגם כאן היא מתהדרת ברמת האבזור M-performance הנוקשה יותר (בדומה ל-530e). 

אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. ה-545e נוחה משמעותית. היינו בטוחים שברשימת האבזור מתחבאים מתלי אוויר או בולמים אדפטיבים, אבל נציגי היבואנית, המפרט המלא ואפילו הרכב עצמו לא שמעו על משהו כזה. הרכב פשוט מכויל באופן מעט רך יותר.

בתוך העיר ה-5 מבודדת טוב. היא לא מצליחה להתעלות מעל כל השיבושים העירוניים אבל היא בהחלט סופגת את רובם בדרך בוגרת ומרשימה מאוד. על מהמורות ממש גדולות המתלה ממשיך לעבוד עוד קצת ושברים בולטים מדי היא מעבירה לתא הנוסעים, אבל באלגנטיות. 

מחוץ לעיר כבר מדובר באחת ממכונות השיוט היותר טובות שאפשר לקנות. הטיפול בשיבושים המעטים טוב מאוד, ועל גלים היא טיפה מתנדנדת, אך לא בצורה מוגזמת. בידוד הרעשים מדהים. במקטע אחד שמענו אי שם מלמטה קצת רעשי כביש אבל בשאר הזמן היא פשוט מעלימה את הסביבה. 

מנוע ותיבת הילוכים

ועכשיו הגענו לחלק החשוב באמת של המבחן - מה עושים כמעט 400 כ"ס למכונית הסאלון הזו. נתחיל במנוע הבנזין, בנפח 3.0 ליטרים עם 6 צילינדרים בטור. עכשיו נפתח סוגריים: ב.מ.וו ומנועי 6 צילינדרים בטור זה כמו ליאו מסי וכדור. לא משנה איפה תשימו את זה (חוץ מפריז כנראה), זה יהיה מענג. 

למנוע הזה אין המון כוח – "רק" 286 סוסים, אבל הסוסים האלו הם מגזע משובח. כשהבטריה מתרוקנת ומנוע הבנזין מגיע כדי לשאת בנטל, הוא ממש לא מתקשה לנייד את שני הטון האלו ממקום למקום בקלילות מעוררת התפעלות. 

ויש את המנוע החשמלי ברקע והוא מתערב מתי שצריך. לא רק שהוא נותן יופי של דחף, הוא גם מוסיף יופי של מומנט. עם עוד 109 סוסים אלקטרוניים הבהמה הבווארית מתנהלת בקלילות. כדי לגרום לגרסה הזאת לזוז מהר במיוחד יש פה גם הנעה כפולה וכך האופן שבו היא נוטשת את פיסת האספלט שעליה היא עמדה לפני רגע ונעלמת לשקיעה נעשה באופן מרהיב. על הנייר היא מגיעה ל-100 קמ"ש ב-4.6 שניות מאוד מהירות – אבל ממש כמו את האספלט, מרגיש שגם את הנייר היא מקמטת. 

נעבור רגע ליחידה החשמלית. מדובר באותו מנוע חשמלי ובאותה סוללה שיש בגרסה הבסיסית, ולכן הגיוני שהטווח יהיה קצר יותר – בטח עם תוספת של 100 ק"ג. ושוב מגיע הנייר והוא שוב מצביע על פער – 11 ק"מ. ושוב הנייר לא בהכרח משקף כי בדומה ל-530e גם היא עושה בנהיגה רגועה ועירונית כ-25-30 ק"מ. רחוק מאוד מהטווח המובטח וקרוב לנתונים שהשגנו באחות החלשה. 

המערכת החשמלית מציעה 3 מצבים עיקריים: מצב חשמלי בו הרכב נע רק באמצעות חשמל, מצב היברידי שמבצע מעבר אוטומטי בין המצבים ומצב Save לשמירת אנרגיה. המצב הזה ייחודי מכיוון שהוא מאפשר להגדיר את אחוז הסוללה הנדרש וממהר לטעון את הסוללה במידה ונותר פחות ממה שצריך. זה טוב במדינות שמגבילות אזורים מסוימים לרכב חשמלי אבל הופך את שלב הטעינה ממנוע הבנזין ללא ממש חסכוני. אנחנו עשינו בו שימוש קצרצר בלבד. 

צריכת הדלק הכוללת? כשהסוללה מתרוקנת היא מגיעה לאזור ה-9.5-10.5 ק"מ לליטר.

התנהגות כביש

עד שלא יגיעו לפה מכוניות חשמליות מלאות שתוכננו לנהיגה ספורטיבית, אל תצפו שה-5 תחזור להיות המכונית המדהימה שמתכווצת סביב הנהג בכביש המפותל. גרסאות הפלאג-אין של ה-5 פחות מרשימות דינאמית מהאחיות הרגילות שלהן, אבל זה מה יש כרגע. 

זה לא שמדובר במכונית לא מהנה: ה-545 יכולה לקחת סיבובים במהירות מסחררת בזכות ההנעה הכפולה והצמיגים הדביקים. היא גם צפויה ובטוחה. מצד שני, ההגה שלה ארוך יחסית ולא מספיק חד. אם דוחפים את מכונית הסאלון הגדולה לקצה, אפשר להרגיש את המתלה מתנדנד כשהעומס עליו עולה והמכונית בהחלט מתחילה עם תת היגוי עדין. אם ממש תרצו – ואני בספק אם מישהו מוכן לסכן את חצי המיליון שלו – תוכלו לקבל גם היגוי יתר קל ונשלט. 

הבלמים פה מעולים וקשה לשים את האצבע על הרגע שבו עוברים מבלימה רגנרטיבית לבלימה רגילה. מצד שני עוצמת הבלימה הרגנרטיבית לא מספיק חזקה כדי לנהוג את הרכב מדוושה אחת במצב החשמלי. 

סיכום

ב.מ.וו סדרה 5, גם בגרסת ה-545e, מתגלה שוב כמכונית מעולה. היא מציעה חבילה מפתיעה בנוחות שלה לצד מרווח טוב, תא נוסעים איכותי בצורה יוצאת דופן, אבזור עשיר, יחידת הנעה מרגשת וחסכונית (זה כבר תלוי בכם.ן) ועוד ועוד.

לחובתה עומדים עיצוב שמרני משהו ותא מטען קטן. שורה תחתונה? אלו חסרונות כמעט שוליים במכונית מרשימה במיוחד. 

לצפייה בכל דגמי ב.מ.וו בישראל

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות