צפייה בתוכן זיקר 7X (נהיגה ראשונה) - מתקדמת במהירות
בעד: שימושיות, ביצועים, נוחות, מהירות טעינה
נגד: תפעול מערכות מהמסך, מיזוג במכוניות ההשקה
בגדול: ההסתערות של קונצרן ג'ילי הסיני על השוק האירופי התבצעה (ועודנה מתבצעת) במספר חזיתות. לינק אנד קו פונה למרכז השוק עם דגמי מיינסטרים חשמליים והיברידיים-נטענים, וולוו מכוונת לקהל שמרני שמעדיף מותג מוכר, פולסטאר משווקת חשמליות מעוצבות עם קריצה ספורטיבית, לוטוס ממוקדת בלקוחות הקצה, סמארט עושה את זה קצת אחרת. ויש גם את זיקר, שנושאת דגל חדשנות.
ואחרי שזו האחרונה הנחיתה באירופה ואצלנו שני דגמים ראשונים, את ה-001 כשוטינג-ברייק גדולה ואת ה-X כרכב פנאי קומפקטי, הגיע תורו של ה-7X כדגם שלישי. הפעם כזה שמכוון לסגמנט הגדול, הצפוף והחשוב ביותר של חשמליות, מול מתחרות מצוינות ממזרח וממערב. והוא עושה את זה על פלטפורמה זהה לסמארט 5 שתושק בעוד כחודש ימים, בגרסה החזקה עם אותה סוללה ואותם מנועים. ככה זה כשאתה מחזיק בסוללת מותגים דו-ספרתית - חלוקת משאבים.
עיצוב ותא נוסעים: למרות שאין כאן קווים ייחודיים או אלמנטים מסחררים, והגימיק בדמות כיתוב מתחלף על פס התאורה בחזית נשאר בסין, המראה נאה. הסגנון כמעט-גנרי לחשמליות מודרניות, עם סבכה אטומה מלפנים, ידיות דלתות נשלפות, צביעה שחורה לחלק התחתון ליצירת אשליית גובה וברכבי המבחן גם צביעה דו-גונית וחישוקי "21 גדולים. מקדם הגרר טוב, גם אם לא שובר שיאים - 0.25.
תא הנוסעים עדכני ומציג מראה נקי, עם לוח מחוונים דיגיטלי ("13) ומסך מגע ("16) גדול, לצד תצוגה עילית במציאות רבודה. מערך מרשים למדי. זה המקום להזכיר גם כמה שיפורים מתבקשים בהנדסת האנוש, לעומת דגמים קודמים של המותג בהם נהגנו. למשל עוד מתגים פיזיים מתחת למסך המרכזי לתפעול חלק מהמערכות ולא פחות חשוב בקיץ ישראלי (מיד נגיע לזה שוב), כיסוי בד לגג הזכוכית הענק (סטנדרטי).
אבל לצד זאת יש גם רשימת ליקויים ארוכה, ארוכה מדי. לחלק מהם ניתן להסתגל - למשל כיוון הפתיחה ההפוך של מתגי החלונות או הפתיחה החשמלית לדלתות, כולל פתיחה חשמלית מבחוץ שדורשת נגיעה בקורה הסמוכה לדלת, פיצ'ר שכנראה לא יגיע לישראל.
ובכל זאת, נותרה ביקורת על בחירות-תכנון שלנו פחות נוח איתן. למשל הצורך בתפעול מסך המגע לכיוון פתחי המיזוג, המראות ואפילו גלגל ההגה. למשל בורר מצבי נהיגה שנשלט מכמה אזורים שונים במסך - עם בחירה בתפריטים נפרדים לכיול ההגה, המתלים ויחידת ההנעה. אמרנו בעבר ונחזור על כך שוב - ההסתמכות על תפעול מערכות - שנדרשות להיות בהישג יד - רק על ידי מסך המגע, אינה מוצלחת ואף פוגעת בבטיחות.
ועוד הערה חשובה: למרות שהנהיגה התבצעה ביום שמש אביבי לא חם במיוחד, מערכת המיזוג התקשתה לצנן את תא הנוסעים. התופעה חזרה על עצמה במספר מכוניות שונות באירוע ההשקה, כך שלא מדובר היה בתקלה נקודתית. עם זאת, נציגי היבואנית טענו כי במכוניות שיגיעו לישראל יבוצעו שינויים במערכת המיזוג. וכדאי שכך.
בחזרה לתא הנוסעים. איכות החומרים טובה מאוד, תנוחת הישיבה גבוהה ונוחה וסביב הנהג פזורים תאי אחסון רבים - כולל אחד עם פתיחה ייחודית מדלת הנהג ואחר נשלף בחלקה האחורי של הקונסולה המרכזית, ובמקומו ניתן למקם מקרר ייעודי.
בסיס הגלגלים (290 ס"מ) ארוך בסנטימטר אחד מהמתחרות לבית טסלה ואקספנג (אך קצר ב-10 ס"מ מזה של היונדאי), ומעניק מרווח מצוין ליושבים מאחור. גם המרווח לראש טוב מאוד, בעוד הרצפה שטוחה כמעט לגמרי. יש לנוסעים שם גם פתחי מיזוג נפרדים, וילונות צד חשמליים ומגירות אחסון יחודיות מתחת למושב. באופן משונה, שקעי ה-USB לטעינה נמצאים בתוך משענת היד המתקפלת, כך שאם ישבו מאחור שלושה נוסעים - הם לא יוכלו להשתמש בשקעים.
תא המטען מציע נפח נדיב (539 ליטר) עם מפתח רחב ונגיש. מלפנים ישנו תא נוסף (עם פתיחה ממסך המגע, כמו בטסלה) בנפח של 66 ליטר בגרסאות ההנעה האחורית, או 42 ליטר בהנעה הכפולה.
מערך הבטיחות מבוסס על רדאר ו-11 מצלמות, המפעילים רשימת מערכות שבהן בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת שטחים מתים, התרעת תנועה חוצה מלפנים ומאחור וסיוע במעבר נתיב.
מנוע וביצועים: ה-7X ישווק עם הנעה אחורית (421 כ"ס) או בגרסה כפולת-הנעה עם 639 כ"ס, שתהיה הראשונה להגיע לישראל ובה נהגנו. וכצפוי, התחושות מאשרות את הנתונים המעולים שבדף הנתונים. למרות משקל עצמי של יותר מ-2.5 טון, הזיקר צוברת מהירות בקצב שיבייש לא מעט מכוניות ספורט חזקות מאוד. גם תאוצות הביניים נהדרות, מהסוג שמדביק את הגב למושב ומורח את הנוף בחלון בהינף דוושה. כושר הגרירה מרשים - 2 טון.
רגנרציה מתאפשרת בשתי רמות עוצמה שנשלטות - שוב, למה לעשות את זה ככה? - על גבי המסך, או במצב שלישי לנהיגה ב"דוושה אחת", שנשלט מאזור אחר בתפריטים. נא לתקן.
סוללת 100 קוט"ש מבטיחה טווח של 543 ק"מ ברכב המבחן, או 615 ק"מ בגרסת ההנעה האחורית. שם זמינה גם סוללה נוספת, בקיבולת 75 קוט"ש, עם טווח מוצהר של 480 ק"מ. מספרים ראויים, אותם ננסה לאמת על כבישים מקומיים.
מרשימה עוד יותר היא מערכת הטעינה. לדברי היצרנית, מערכת 800V מאפשרת טעינה עד למהירות חסרת תקדים של 480 קילוואט בעמדות הנדירות שקיימות באירופה (ולא קיימות בישראל). במהירות זו מסתיימת הטעינה תוך 10 דקות בלבד.
בעמדות של 360 קילוואט, משך הטעינה המוצהר מ-10% ל-80% עומד על 13 דקות לסוללה הקטנה, 16 דקות לגדולה. אלה מספרים סופר מרשימים ואם הם אכן ריאליים בארץ, מדובר בלא פחות מקפיצת מדרגה. נשמח לבדוק זאת בהקדם.
נוחות והתנהגות: רכבי המבחן צוידו במתלי אוויר אדפטיביים, שמאפשרים הגבהת המרכב (ב-4.5 ס"מ) לטובת נהיגת שבילים איטית (עד 40 קמ"ש) או הנמכה (1.5 ס"מ) במהירות גבוהה מ-110 קמ"ש לצמצום מקדם הגרר, ואף הנמכה נוספת (סנטימטר) לטובת כניסה-יציאה נוחה בחניה.
והיא עובדת היטב, למרות חישוקי "21 עם צמיגים נמוכי חתך. אלא שהמתלים המתקדמים האלה יוצעו כאופציה בתשלום ורק בגרסת ההנעה הבכירה והיקרה מכולן. מעניין יהיה לנהוג במערך המתלים הבסיסי על כבישי ישראל. בידוד רעשי רוח ודרך טוב למדי.
בהתחשב בממדים ובמשקל הוא מציג נימוסי כביש נאותים, עם אחיזה טובה, בין היתר הודות לצמיגי קונטיננטל אקו-קונקט7 רחבים (265 מ"מ), ועם תגובות שלדה מוצלחות בדרך כלל. גם לבלמים תחושה טבעית ועוצמת נשיכה טובה, אך ההגה מנותק וחסר תחושה.
סיכום: אחרי שני דגמים שהשאירו אותנו עם תחושות מעורבות, נדמה שזיקר העלתה הילוך. ניאלץ להמתין למבחן השוואתי כדי לקבוע במדויק, אך כבר עכשיו אפשר לומר שהקטגוריה החשובה אליה הוא מכוון, עשירה כעת בעוד מתחרה רציני.
זיקר 7X הוא רכב חשמלי, וזה אומר-מזיק.
תקנו במקומה ג'יפ רנגלר כמו שלי, לינקולן כמו של דני מטורונטו, או פורד פוקוס.
3 בני. הרכב הכי טוב של זיקר הוא X9 כי הוא הכי גדול של זיקר וגם היברידי נטען-עם קצת בנזין.
לדני מטורנטו: אתמול לקחנו את הג'יפ רנגלר לתיקון במוסך (אבל הוא כמעט לא מתקלקל). גם הילדים היו שם והסתכלו איך מתקנים את הג'יפ. בסוף התיקון חזרנו הביתה ברנגלר המתוקן. ומה שלומך דני?
בתור בעל טסלה אין לי שום טענות שכל התפעול נעשה מהמסך וכל המינימליזם ללא כפתורים ממחיש שכל מה שהיה שייך לעבר פסה ותתקדמו הרי כולם מחכים את התפיסה הזו שהוכיחה את עצמה
